Saturday, December 31, 2016

ספטמבר 24: כוכבים בהוליווד

אז כמו שכבר הבנתם מיום הבטלה הבלתי מוסבר שהיה לנו בפעם הקודמת, הגענו ללוס אנג'לס עם מלא זמן ספייר ולא ידענו מה לעשות איתו כבר. היו לנו כרטיסים וימים ללכת לכל הפארקים, כבר ביקרנו גם ביונברסל וגם בדיסני בתחילת השבוע, ועכשיו הלכנו לעשות מה שבא לנו בעיר. 

מצד אחד, רצינו לנוח ולא לצאת לטרק או לאיזה בילוי מתיש כמו עוד פארק שעשועים, מצד שני רצינו גם לעשות וי על אטרקציות הוליווד שחייבים ללכת לראות אם מבקרים באל-איי. 

אז התחלנו בשדרת הכוכבים של הוליווד, איפה שכל הסלבס הנחשבים ביותר מקבלים כוכב עם השם שלהם במדרכה האינסופית הזאת. יש גם מדריכים באינטרנט שמוצאים לך איפה הכוכב האהוב עלייך אבל חשבנו שזה יהיה יותר כיף למצוא לבד את הסלבס שלנו. 

מצאנו חניון בתשלום בסביבה של שדרת הוליווד והתחלנו ללכת בעקבות הכוכבים. סלבס אמיתיים בלייב לא ראינו שם, אבל בערב ראינו כוכבים בכמויות. עוד על זה בהמשך. 


Friday, December 23, 2016

ספטמבר 23: יום רגוע באל איי

אז קמנו בבוקר רגועים, אחרי שהספקנו הכל בפארק של דיסנילנד, והיינו חופשיים ומאושרים ויכולים סוף סוף ללכת לבלות קצת ברגוע בלוס אנג'לס. אחרי ההתרגשות של אתמול ושלשום בפארק יוניברסל, זה היה ממש זמן טוב לקצת רוגע. 

החלטנו לנצל את הבוקר כשאנחנו עדיין בקרבת הפארק ללכת לעשות קצת שופינג בחנויות דיסני שמחוץ לפארק. זה לא שהיה חסר לנו שופינג (אחרי כמויות הכסף שכבר הוצאנו בפארק עצמו על מזכרות ומרצ'נדייס) אבל תמיד כיף ללכת לראות איזה שטויות הם המציאו. 

אחרי זה חשבנו לחזור לעיר ולראות מה יש בדאון טאון ואולי ללכת לאיזה חוף. אז מורסי חיפשה בגוגל מאפס משהו שנשמע לה מגניב ולשם הלכנו. בקיצור יום בלי יותר מידי התרגשויות...

בתכלס לא ברור לנו עדיין איך מילאנו את כל היום הזה בכלום ועדיין לא הצלחנו להגיע למלון לפני החושך...





Saturday, December 17, 2016

ספטמבר 22: המקום הכי מאושר בעולם

אוקיי, אז הייתה קצת התרגשות בבוקר. לא כאילו שאנחנו ילדים בני 12 שלוקחים אותם לדיסנילנד, אבל גם לא רחוק מזה. כמובן שיצאנו מוקדם בבוקר והתייצבנו בכניסה בזמן לפתיחה של הפארק. גם לא מזיק שמורסי מצאה לנו מלון במרחק הליכה (ואפילו במחיר סביר) ליד הפארק. הדבר הגאוני הוא שלקחנו יומיים במלון הזה כדי שנוכל לחזור לישון שם אחרי היום המתיש בעולם - ואם נרצה ברגע האחרון להישאר לעוד יום אז גם את זה נוכל. 

מבחינת קרץ הטיול היה יכול להתחיל ולהגמר בפארק ילוסטון ואולי גם בפארקים של קנדה או יוסמטי וסקויה. מבחינת מורסי הפארק הנוכחי (ואולי יוניברסל של אתמול) היו השיא של הטיול ושל כל הזמנים. אפשר לכתוב עד מחר על המרצ'נדייס, על הניצול של הורים של ילדות קטנות ומושפעות, על האקטואליות של נסיכות דיסני בעולם המודרני והפמיניסטי. אבל זה לא יעזור. מורסי היא ילדת דיסני וזה לא ישתנה לעולם. אז לקחנו את הילדה לדיסנילנד. 

חוץ מזה, קרץ הידוע לשמצה לקח את הזמן וצילם ובחן ועצר לקרוא שלטים בכל מיני מקומות ברחבי ארה"ב וקנדה, במיוחד את ההודוס בקניון ברייס... עכשיו הגיעה השעה להתנקם בו על כל הייבושים והשיגועים והנסיעות המפחידות בלילה. כי דיסנילנד מלאה בריידים ורכבות הרים ומכשירי עינויים. ומורסי לא התכוונה לעלות עליהם לבד! 


Monday, November 28, 2016

ספטמבר 21: יוניברסל סטודיוס פריזנטס

ביום שני התחלנו בחגיגה של לוס אנג'לס, עם ביקור ביוניברסל סטודיוס - הפעם לא רק חנינו שם - ונכנסנו לפארק עצמו. 

כל אחד יש לו את הפארקים שהוא אוהב. קרץ לדוגמא היה בקטע של פארקים לאומיים כמו ילוסטון ויוסמיטי, ומבחינתו להישאר באוהל ביער למשך חודשיים. ובואו לא נשכח את הקטע של קרץ לצלם כל ציפור, עץ, גייזר או הודוס שהוא ראה בדרך מעשרים זוויות לפחות. 

מורסי הייתה יותר בקטע של פארקי שעשועים, למשל פארק יוניברסל. יש מרצ'נדייס, דמויות מצוירות, וכמובן רכבות הרים מכל מיני סוגים. מורסי מתה על זה. וקרץ, בואו נגיד שהוא לא ממש נהנה מרכבות הרים. לא שהוא פוחד, אבל אם האופציה שלו היא להישאר על הקרקע עם שתי הרגליים או לעלות על מכשיר עינויים מעופף שגורם לכל האיברים הפנימיים שלך לצוף בדרכים לא טבעיות אז הוא מעדיף את האופציה הראשונה. אבל עוד על זה בהמשך. 

בנתיים זה היה בוקר יחסית קליל ולא יותר מידי עמוס (יום שני, ספטמבר אז חופשת הקיץ כבר נגמרה). נכנסנו שוב ליוניברסל סיטי ולתוך הפארק עצמו. 



Sunday, November 13, 2016

ספטמבר 20: לוס אנג'לס

אחרי שלושה ימים בכביש החוף, ויותר מחודש של נסיעה בצד המערבי של ארצות הברית וקנדה, סוף סוף הגענו ליעד לו חיכינו כל כך הרבה. לוס אנג'לס, עיר המלאכים, המקום בו עושים סרטים ומרצ'נדייס של דיסני. 

הגענו לעיר לקראת הצהריים, ובלי לדעת יותר מידי לאן אפשר ללכת (לא בררנו יותר מידי על זה מראש אתם כבר מבינים את הקטע) אז נסענו לשכונת בורבאנק איפה שכל הסטודיואים לאנימציה נמצאים. חשבנו שנצטלם קצת ליד השערים ואם נמצא חור בגדר ניכנס פנימה ולא נסכים לצאת יותר לעולם. 

הנסיעה בעיר עצמה הייתה דיי רגועה, אפילו שהיינו על הכביש המהיר היה בסך הכל לא נורא, אולי זה היה קשור בזה שהגענו ביום ראשון ולא היו הרבה רכבים על הכביש. מורסי פתחה את גוגל מפס ולקחה אותנו בזריזות לאטרקציה הראשונה של היום. כמובן שהכל היה סגור בגלל שיום ראשון, אבל גם לא כזה ברור שהיו מכניסים אותנו בשום יום אחר בשבוע... 




Monday, October 24, 2016

ספטבמר 19: חופים ומפלים

היום בלוג בשני חלקים... כביש 1 המשיך בדרכו לאורך החוף, ואנחנו כבר יכולנו להריח את לוס אנג'לס באופק. התחיל להיות חם בחוץ והחלטנו שהיום נעשה קצת ביקור בחוף. 

בהמשך היום המשכנו למסלול הליכה קצר שנראה מגניב שמצאנו בגוגל יום לפני. זאת הייתה ההזדמנות האחרונה שלנו להוציא את הציוד טיולים לפני שנכנסנו למוד עירוני. 

אז ככה יצא שהיום הזה התחלק לשני חלקים מאד שונים - ובין לבין הנהיגה והקלומטרז' (כמו שכבר התרגלנו בימים האחרונים על הכביש המהמם הזה) הספקנו לטייל באמת ולא רק לראות מהחלון. יום אחד בשני סגנונות. 







Friday, October 14, 2016

ספטמבר 18: אורחים באוקיינוס הפאסיפי

הרבה המליצו לנו על הנסיעה בכביש 1 של קליפורניה. מאז שעזבנו את סאן פרנסיסקו התחלנו להבין שזה באמת אחד הקטעים היפים בטיול. נכון שהערים מאד מרשימות והפארקים הלאומיים מדהימים (ומסודרים בטירוף) אבל הטבע הסתמי של הכביש על החוף שפשוט נמצא שם פתוח לכולם - זה משהו ששווה ליסוע לצד השני של העולם בשבילו. 

היום היה הרבה נסיעה, עצירות בדרך, והתקדמות איטית לכיוון לוס אנג'לס שעוד לא נראתה עדיין באופק. וגם כמה הפתעות בדרך... 











Saturday, September 17, 2016

ספטמבר 17: עוזבים את סאן פרנסיסקו

אחת ההמלצות שחזרה אצל כולם לגבי טיול בחוף המערבי הייתה נסיעה בכביש מספר 1 מסאן פרנסיסקו ללוס אנג'לס. יש כביש יותר מהיר שנוסע בקו ישר בין שתי הערים אבל כביש 1 הולך לאורך החופים של האוקיינוס השקט, הצוקים המרשימים והעיירות הקטנות והתיירותיות. 

נשארו לנו עוד קצת פחות משבועיים לפני הטיסה שיוצאת מלוס אנג'לס, ורצינו להשאיר עוד כמה ימים שם, אז החלטנו שהיום כבר נעזוב את אזור סאן פרנסיסקו ונתחיל ליסוע דרומה. היינו קצת דרומית לסאן פרנסיסקו עצמה, אז בדקנו איזה דברים מעניינים יש לראות פה לפני שאנחנו עוזבים. החלטנו שלפני שנצא לדרך נספיק עוד לראות כמה נקודות עניין שמצאנו בחיפוש מהיר בגוגל מפס. 



Saturday, August 27, 2016

ספטמבר 16: סאן פרנסיסקו

טוב, אנחנו שמענו כל כך הרבה על סאן פרנסיסקו שהחלטנו שלא יזיק להשקיע בה עוד יום אחד וקצת להסתובב. בגלל שישנו מחוץ לעיר קמנו דיי מוקדם בשביל לחזור פנימה ולהספיק לראות משהו, במקום לבזבז את כל היום על נסיעות. 

כמו תיירים טובים הלכנו לכל המקומות הרגילים (גולדן גייט כבר ראינו אתמול וגם נסענו עליו חזרה לעיר). אני כמובן מתכוון לנמל התיירותי, צ'יינה טאון, איטליה הקטנה, וכל המקומות שמוצאים בגוגל בחיפוש של עשר דקות לפני שנכנסים לאוטו ונוסעים. 

היה יום מעונן, וכל הזמן הרגשנו איום של גשם שעומד לרדת. קרץ לקח את המטריה הענקית שלו, וגם תיק ומצלמה ובגדול נסחב עם הרבה יותר מידי ציוד. מורסי שמה בתיק את המעיל הסגול שלה שהוכיח את עצמו שוב ושוב בטיול הזה (כי מה לעשות למורסי תמיד קר). 

Sunday, July 31, 2016

ספטמבר 15: סוף סוף מגיעים אל הגשר וחוצים אותו

אחרי נסיעה של כמה ימים במדבריות ובהרים של קליפורניה, הגיע הזמן להיכנס שוב לעיר הגדולה. הפארקים של הסיירה נבאדה נמצאים פחות מיום נסיעה מסאן פרנסיסקו. אז התארגנו ונסענו מערבה. 

תוך כמה שעות בודדות כבר התחלנו לראות סימנים של ציביליזציה. אבל בעיקר המון טורבינות רוח שקרץ אוהב לצלם. היו גם כמה וכמה עיירות וערים שצצו להן בדרך ככל שהתקדמנו לכיוון המפרץ. 

כמיטב המסורת שלנו, לא תכננו כלום לגבי סאן פרנסיסקו, וגם לא היה לנו שום מושג מתי נגיע ומתי נעזוב. זה כמובן בשביל שנוכל לאלתר ולשנות תוכניות לפי איך שבא לנו באותו הרגע אבל בעיקר בגלל ששנינו היינו עצלנים מידי לקרוא על זה עוד בארץ. 

אז אמרנו שנחליט כשנגיע. ואז בכניסה לעיר שילמנו את אגרת השימוש בגשר ומשם היינו צריכים להתחיל לחשוב מה בא לנו לעשות בעיר הזאת בכלל.... 


Saturday, July 9, 2016

ספטמבר 14: דיי כבר נמאס מכל הטבע הזה

עוד פעם פארק לאומי עם מלא טבע ונופים... כבר התחיל להיות לנו עד לכאן מכל הטבע המהמם המסריח שיש לאמריקאים האלה. כאילו הם לא צריכים אפילו לטוס ליבשת השכנה בשביל לראות ערימות של נופים וטבע פראי ובעלי חיים שכבר יוצאים לך מכל החורים. נכון, קינאנו בהם. וגם נמאס לנו כבר. בהתחשב שיוסמיטי היה הפארק השני הכי מפורסם אחרי ילוסטון (אולי גם גראנד קניון נכנס שם), אמרנו בסדר נלך לראות על מה מדובר הפעם. 

מה שעוד יותר מעצבן בכל הסיפור הזה הוא שהפארקים של החוף המערבי (כל אלו שעל הסיירה נבאדה כמו הסקויה למשל) הם כולם במרחק נסיעה לא גדול אחד מהשני, וגם לא רחוקים מהערים שעל החוף. יכולת להיות יום אחד בסאן פרנסיסקו, יום אחרי זה ביוסמיטי, ויום אחד אחרי זה בסקויה וכבר לחזור הבייתה. מעניין אם הם מעריכים את כל זה... אנחנו בכל מקרה עשינו בדיוק כזה סיבוב עם הבואיק שלנו, רק בסדר הפוך. היום היה היום של יוסמיטי. לא החלטנו אם נישאר פה בפארק כמה ימים כמו בילוסטון או שכבר מיצינו ונמשיך הלאה לחלק העירוני של הטיול. 


Saturday, June 18, 2016

ספטמבר 13: כל גזע גזע

עוד הייתה דרך ארוכה לפני שנגיע לחלק הגזעי של היום הזה. למעשה, היינו כל כך עמוק בתוך המדבר שבכלל לא הבנו איך נגיע מפה למקום עם יער רציני בתוך יום אחד. התשובה כמובן הייתה הרבה הרבה נסיעה, ועלייה של כמה מאות מטרים לפארק. 

כבר היינו בקליפורניה, הסטייט הנכסף שמורסי כל כך רצתה להגיע אליו, אבל בתכלס עם המדבר והעיירה ההזויה שמצאנו את עצמינו בה, זה היה יכול באותה מידה להיות עיירת הרפאים קאליקו ולא היינו מבדילים. 

התחלנו ליסוע מערבה, לכיוון בייקרספילד, ולמרות שכבר היינו שעתיים נסיעה מלוס אנג'לס, עלינו צפונה לצל ההרים של הסיירה נבאדה, במטרה למצוא את הכניסה לפארק סקויה בלב ההרים. בעיקר מה שמפתיע איך נוף עירוני עובר בטווח נסיעה קצר (בסטנדרט של ארה"ב) לטבע פראי - או לפחות טבע מוגן. 

Monday, May 9, 2016

ספטמבר 12: קאליקו

הגיעה השעה לעזוב את לאס וגאס. למרות שהיה ממש כיף הייתה לנו קצת תחושה של אחרי שלושה ימים באילת: היה נחמד אבל לגמרי מיצינו... 

בקרוב נעבור את הגבול לקליפורניה, איפה שכידוע נמצא כל האקשן, אבל היו לנו עוד כמה דברים לעשות לפני היציאה לדרך. למשל רצינו לעצור לקנות אוכל וחטיפים ולתדלק לפני הנסיעה. כבר כמעט שכחנו איך עושים את זה מרוב שהיינו תקועים באותה עיר כל כך הרבה זמן. 

המשך היום ייקח אותנו לגבול עם קליפורניה (מסתבר שלאס וגאס ממש נמצאת בפינה של נבאדה ליד הגבול). בדרך נעבור בעיירת קאליקו שהייתה פעם עיירת מכרות שוקקת חיים והיום מה שנשאר ממנה זה "עיר רפאים". זה הרבה פחות קריפי והרבה יותר תיירותי ממה שזה נשמע... 




Saturday, April 23, 2016

ספטמבר 11: נמרים ודולפינים

היום השלישי שלנו בוגאס התחיל בנסיעה למלון פריז. שם גם קיבלנו המלצה על ארוחת הבוקר המפנקת (עוד על זה בהמשך) וגם כי רצינו לעלות למגדל אייפל. נכון שכבר עלינו למגדל של הסטרטוספירה בלילה לפני אבל רצינו גם להנות מהנוף של לאס וגאס במהלך היום. וזה מפתיע שהסכמנו לשלם כסף בשביל לעלות למגדל. בדרך כלל היינו מתקמצנים על זה, אבל אין מה לעשות, וגאס מכניסה אותך לאווירה של לבזבז כסף על שטויות. 

מה שכן מגניב זה שהמלונות זולים והחנייה בחינם בכל מקום. כל מלון הוא גם קאזינו וכדי שאנשים יוכלו לבוא תמיד יש בניין עצום של חניה ליד כל מלון. אז בלי לחשוב פעמיים לקחנו את האוטו ונסענו למרכז הסטריפ. עד שקמנו כבר היה מאוחר והגענו ברגע האחרון לארוחת הבוקר ב"פריז", כולל תור של איזה ארבעים דקות של אנשים. נראה שארוחת הבוקר כאן ממש ידועה לשמצה בתור הארוחה השווה של לאס וגאס. 




Saturday, April 9, 2016

ספטמבר 10: מלונות, מלא מלונות

אז מה יש לראות בעיר הזאת בכלל? מסתבר שיש מלא קאזינוס ומלונות - האטרקציות העיקריות בסטריפ של לאס וגאס. 

החלטנו היום לעשות סיבוב בכל המלונות שקרובים לצד הדרומי של הסטריפ ליד המונטה קארלו. בערב כבר הייתה לנו הזמנה במלון אחר בצד הצפוני של הסטריפ וזה היה נראה לנו הגיוני לראות את כל האטרקציות בצד הזה קודם. היה יום חם ושטוף שמש, כמו תמיד במדבר נבאדה, אז לקחנו כובע ומשקפי שמש ויצאנו בצעידה. העפנו מבט בכיוון הכללי של דרומה מהמלון שלנו... שם ראינו את המלון הראשון.








Monday, March 21, 2016

ספטמבר 9: לאס וגאס בייבי!

זה היה אחד הימים שניצלנו הכי טוב. פשוט הספקנו המון. זה התחיל בסעודה במזנון של המלון, שם אתה משלם סכום לא קטן ומקבל אכול כפי יכולתך של כל דבר החל מפנקייקס עד המבורגרים ופיצות. 

אחרי שעה ומשהו שכבר לא היינו מסוגלים לזוז, עייפים עוד מההרפתקאות של היום הקודם (נסיעות, טיולים, הופעות וכו) החלטנו שבשביל באמת לחוות את לאס וגאס, עם האוכל הבלתי נגמר שלה, החום המדברי שבחוץ, והמלון המפנק שקיבלנו בזול... הדבר הכי טוב לעשות זה שנ"צ קצר אחרי האוכל... 

אז אחרי שנ"צ בוקר במלון כששוב היינו מסוגלים ללכת (ארוחת הבוקר הותירה אותנו בקושי מסוגלים להתגלגל חזר לחדר) מצאנו את עצמינו צועדים לכיוון הסיזר פאלאס Caesar Palace שם איריס, חברה של מורסי אמרה שהיא תפגוש אותנו אחרי הצהריים. מזל שעשינו שנ"צ, כי היום הזה באמת לקח אותנו לשלל הרפתקאות... 


Saturday, March 5, 2016

ספטמבר 8: גראנד קניון

התחלנו את הבוקר בביקור בסופרמרקט להצטיידות זריזה לפני שיצאנו לדרך של שעה ומשהו צפונה, מהעיירה בה ישנו חזרה לשפה הדרומית של הקניון. 

התחלנו את המסלול שלנו בקצה המזרחי של השפה, איפה שקרץ ראה בגוגל מאפס שיש "מגדל שמירה" או משהו. אמרנו לעצמינו שזאת דרך טובה להתחיל את הסיבוב, ושניסע משם מערבה. 

בדרך לשם ראינו מידי פעם מכוניות ספורט (בעיקר צהובות אבל גם הרבה שחורות), ותהינו אם יש איזו השכרת רכב במרכז המבקרים שם תיירים עם יותר מיד כסף מוצאים כאלה רכבים. ככל שהתקרבנו לקניון ככה כמות הרכבים הספורטיביים גדלה. 

לפני שהגענו למגדל שמירה עברנו ליד שמורת טבע על קצה הקניון שבעצם הייתה חנות מזכרות ענקית של אינדיאנים. כמובן שהלכנו לראות מה יש שם וקנינו מלא ג'אנק של תיירים מתוך רגשות אשמה. מורסי סוף סוף הבינה למה יש לקרץ כל כך הרבה קשקושים שמעלים אבק על המדף מכל מקום שהוא אי פעם טייל בו בעולם. 

Saturday, February 20, 2016

ספטמבר 7: ברייס קניון

זה היה בוקר סגרירי, ותחזית מזג האוויר של גוגל אמרה שיהיו scattered showers אז באמת לא ציפינו ליותר מידי. אבל כבר היינו כל כך קרוב לארץ הקניונים של יוטה, שהיינו חייבים ללכת לראות את ברייס קניון, אפילו אם רק במבט מלמעלה. 

בדרך לשם עברנו בכמה דרכים ממש יפות בפארק רד-קניון, על כביש שממשיך אחרי זה לעוד המון מקומות מגניבים. לפחות זה מה שראינו בפלייר שקיבלנו בכניסה לפארק. שוב הכרטיס לכל הפארקים שקנינו בגליישר פארק מוכיח את עצמו... אבל אנחנו לא המשכנו בכביש 12 המרשים אלא פנינו דרומה לכביש גישה לברייס קניון. 

בכלל לא היה ברור אם נמצא מסלול הליכה ברמת קושי שתתאים לנו, או אם מזג האוויר יהיה טוב לעשות אותו, אבל היינו חייבים להגיע ולראות בעצמנו. 

Wednesday, February 17, 2016

ספטמבר 6 - יום כביסה

בבוקר של היום, אחרי שעות של נסיעה ביום האחרון, חשבנו שזה יהיה נחמד לעשות משהו רגוע, לצאת בבוקר המאוחר לכביש, ולהמשיך עוד כמה שעות לאטרקציה הבאה. 

קמנו בבוקר במלון הזול-באופן-מפתיע בסאלט לייק סיטי. מסתבר שיש מליוני מלונות בעיר והתחרות ביניהם מורידה את המחירים. אפילו היה חדר כביסה במלון. 

אז אחרי שקרץ הצליח להשיג מטבעות בשביל הכביסה (בקבלה אין להם, כך אומר השלט), הוא קם בבוקר מוקדם ושם את הכביסה שלנו בשביל שנוכל לקחת אותה אחרי ארוחת הבוקר ולצאת. לפני ארוחת הבוקר העברנו את הכביסה למייבש והלכנו לאכול. 

אבל הכביסה לא הייתה יבשה... המייבש עשה עבודה גרועה ביותר עם הבגדים והם יצאו לחים למדי מהסיפור הזה. אז קרץ הציע למורסי שנסתלבט בחדר עוד קצת ונתחיל לראות סרט ואז נראה מה קורה אחרי סיבוב שני במייבש. 

Saturday, February 6, 2016

ספטמבר 5: יום הקניונים - לא הסוג שאתם חושבים

הרגשנו שמיצינו את הפארק, ועוד הייתה דרך ארוכה לפנינו עד לקליפורניה. אז ישבנו בבוקר ותכננו לאן נוסעים אחרי ילוסטון. למי שפעם ראשונה פותח מפה של המיד-ווסט (כמונו) אז זה מייד ניהיה ברור שהתחנה הבאה אחרי ילוסטון היא אזור הקניונים של יוטה ואריזונה. אחרי זה נמצאת לאס וגאס ומשם הדרך קצרה לקליפורניה. 

אז אחרי שמיפינו פחות או יותר איפה אנחנו רוצים לעבור בדרך לקניונים, עלינו על הביואיק והתחלנו ליסוע דרומה דרך ארץ תפוחי האדמה המפורסמים. 

היינו כבר עייפים מטיולי טבע מהבוקר עד הערב ורצינו קצת לראות נוף עירוני, והתחלנו ליסוע לכיוון העיר הגדולה Idaho Falls שם מתחברים לכביש המהיר שנוסע דרומה ליוטה. 

בדרך עצרנו לאכול המבורגרים, הפעם בשביל הגיוון ניסינו את ה Wendy's שראינו בכל חור ובכל עצירת דלק. 

Saturday, January 23, 2016

ספטמבר 4: חזרה למערב הפרוע


בבוקר התעוררנו בעיירת קודי, על שם Buffalo Bill Cody שהיה איזה חוכמולוג מערב פרוע מפורסם. מסתבר שכל העיירה הזאת הייתה בנושא המערב הפרוע, והחלטנו שאחרי שנסענו כל כך רחוק כדאי לנו להישאר פה כמה שעות לראות מה שיש לראות. 


הבעייה הייתה שכבר הזמנו מקומות לרכיבה על סוסים בילוסטון ליום השלישי שלנו, בשעת צהריים כלשהי. מצד אחד, רצינו לחזור לפארק ולרכב על סוסים, מצד שני, רצינו ללכת לראות את עיירת המערב הפרוע המשוחזרת פה בעיר. החלטנו שאנחנו כנראה לעולם לא נחזור לקודי, ושעדיף שנתקשר ונדחה את הרכיבה לאחר הצהריים. 


קרץ ניסה להתקשר לדחות, אבל לא הייתה קליטה בחברה הסלולרית שלנו. אז הוא הלך לקבלה לנסות לבקש שיתנו לו לעשות שיחת טלפון. אבל הפקיד היה לא מועיל ושלח אותו לחפש טלפון ציבורי (מה אכפת להם לתת לעשות שיחה?!). משם קרץ יצא למסע הרפתקאות בעיירת קודי עוד לפני שבכלל הספקנו לאכול ארוחת בוקר. 



Saturday, January 9, 2016

ספטבמר 3: מפלים וגייזרים

יצאנו לדרכינו חזרה לפארק ילוסטון, ליום השני שלנו בפארק. רצינו לבקר בצד הדרומי של הפארק, ולישון הפעם בצד המזרחי. סגרנו לינה בעיירת קודי Cody שנמצאת שעתיים מזרחית לפארק. חשבנו ששעתיים נסיעה בערב יכול להיות דבר נחמד... אבל טעינו לגבי זה. 

אבל לפני כל זה היה לנו יום עמוס של הרפתקאות, שלקח אותנו דרך הכביש היותר דרומי שמחבר את המזרח למערב. יצאנו לדרך ממש מוקדם, משהו כמו שעה שמונה, כדי להספיק כמה שיותר ואולי גם להתגנב לכמה אזורים לפני שכל המליוני תיירים מגיעים... התחלנו בכביש שחוזר מווסט ילוסטון, ומצאנו בדף של הטרקים בפארק שיש מסלול הליכה קצר וקליל שעולה דרך היער לאיזה אגם. החלטנו שגם היום נתחיל עם איזה מסלולון הליכה, אז עצרנו בחניון ובדקנו את השטח. 



Saturday, January 2, 2016

ספטמבר 2: פארק האבנים הצהובות

היום הגדול הגיע. פארק ילוסטון. ארזנו את כל הציוד ונכנסנו לאוטו. לא יכולנו לחכות יותר - ולא סתם היינו לחוצים. קרץ היה פשוט חייב להיכנס כבר לפארק. השירותים המהממים של המלון בגרדינר היו מאד יפים אבל לא היה להם לחץ מים מספיק בשביל האוכל הסיני שאכלנו אתמול. אז ברחנו. ועוד בדרך מגרדינר לכניסה לפארק קרץ התחיל לחפש את העצירה בצד הקרובה. 

הראינו את הפס כניסה לפארקים שלנו, חייכנו יפה כשהאישה נתנה לנו מפות אבל בגדול רק רצינו כבר לעוף משם. קרץ הזיע. מורסי נהנתה מהנוף בזמן שעברנו את הגבול ממונטנה לויאמינג, קצת אחרי הכניסה לפארק.  

ואז הייתה עצירה לנקודת תצפית על הנהר בצד שמאל של הכביש מעבר לפס הפרדה לבן. מורסי שברה שמאלה בלי למצמץ ונכנסה לחניון. 


אחרי רבע שעה, כשמורסי כבר שקלה לקרוא לעזרה, קרץ יצא ונשם לרווחה אוויר הרים מרענן של בוקר קריר ושמיים כחולים של הפארק שהוא כל כך חיכה לראות. ואז ההרפתקאה התחילה באמת...