היום השלישי שלנו בוגאס התחיל בנסיעה למלון פריז. שם גם קיבלנו המלצה על ארוחת הבוקר המפנקת (עוד על זה בהמשך) וגם כי רצינו לעלות למגדל אייפל. נכון שכבר עלינו למגדל של הסטרטוספירה בלילה לפני אבל רצינו גם להנות מהנוף של לאס וגאס במהלך היום. וזה מפתיע שהסכמנו לשלם כסף בשביל לעלות למגדל. בדרך כלל היינו מתקמצנים על זה, אבל אין מה לעשות, וגאס מכניסה אותך לאווירה של לבזבז כסף על שטויות.
מה שכן מגניב זה שהמלונות זולים והחנייה בחינם בכל מקום. כל מלון הוא גם קאזינו וכדי שאנשים יוכלו לבוא תמיד יש בניין עצום של חניה ליד כל מלון. אז בלי לחשוב פעמיים לקחנו את האוטו ונסענו למרכז הסטריפ. עד שקמנו כבר היה מאוחר והגענו ברגע האחרון לארוחת הבוקר ב"פריז", כולל תור של איזה ארבעים דקות של אנשים. נראה שארוחת הבוקר כאן ממש ידועה לשמצה בתור הארוחה השווה של לאס וגאס.
מלון פריז מעוצב, כפי שניחשתם, כמו רחובות העיר פריז, אבל עם מכונות מזל מפוזרות בין המסעדות והחנויות.
 |
| פריז, אם בפריז היו שטיחים ברחובות ומכונות מזל |
ארוחת הבוקר המפורסמת שלהם כוללת מזנון של אוכל פאנסי ברמות, כולל דגים, גבינות, ביצים, פטריות, וכמעט כל דבר טעים שמורסי לא אוכלת. למזלה היא כמעט לא אכלה כלום מהמזנון עצמו, ככה שנשאר לה מקום לקינוח...
 |
| מורסי מוכנה לנוטלה ובננה אקשן |
קרפ צרפתי בהזמנה אישית. בתמונה מורסי עם קרפ נוטלה בננות ואגוזי לוז. אם קרץ לא היה נשוי הוא היה מתחתן עם הקרפ הזה. היה גם קרפ עם פירות יער וקצפת שהיה ממש אבל ממש מעולה, אבל הזה עם הנוטלה או מיי גאד...
 |
| קרץ פצוע קשה |
אז אחרי שקרץ אכל כמו חזיר במזנון הקרפים האלה כמעט חיסלו אותו. עכשיו היה לנו ברור למה ארוחת הבוקר כאן כל כך מומלצת...
משם עלינו לתצפתית מראש מגדל (שכפול בקנה מידה של 1:2 של) אייפל, משם ראינו את הסטריפ מלמעלה.
 |
| הסטריפ במבט על |
 |
| אמנם לא זכינו לראות את המזרקה עובדת, במבט על היא דיי מגניבה |
 |
| מלון סיזאר פאלאס העצום |
כמובן שמייד התנדבו לצלם אותנו תיירים אחרים. תראו איך אנחנו מתפרעים, גם ארוחת בוקר עם קרפים וגם מגדל אייפל. ממש חופשה פריזאית!
 |
| תעשו אקדחים |
משם נסעמו למלום מיראז' Mirage. ליתר דיוק נסענו לבניין החניה שנמצא איזה קילומטר מהמלון. מורסי כל הזמן דאגה שהיא תישרף מההליכה ברגל, בשמש נבאדה המסוכנת. באמת היה יום חם ממש. למזלינו היא לקחה כובע וגם המרחק בין החניה למלון היה בדיוק הליכה של חמש דקות.
אחרי ששילמנו מחיר מופקע לכניסה לפארק הנמרים של המלון, עברנו ליד בריכת דולפינים (מסתבר שזה פארק נמרים וגם דולפינים). בדיוק הייתה שעת האכלה:
 |
| שב, תעמוד, תביא את הכדור... דולפין טוב |
אני לא יודע איך יש להם כח לעשות פעלולים ישר אחרי האוכל... אבל אין ספק שדולפינים הם חמודים... משם המשכנו לכלובים של הנמרים הלבנים הנדירים.
 |
| ברקע, נמר לבן עצלן למדי |
אז לפני כמה שנים עוד היו מופיעים במלון הזה זיגפריד ורוי, זוג קוסמים שהיו ממש מפורסמים בקטעים שהם היו מופיעים עם נמרים לבנים מאולפים. עד שרוי ננשך על ידי אחד הנמרים והם הפסיקו להופיע... מאז הם מנהלים מקלט לחיות במלון במקום מופע. הנמרים הלבנים האלה ממש נראים חמודים. נראים...
 |
| עוד נמרים |
פעם קודמת שמורסי הייתה בלאס וגאס היו גם גורים של נמרים, שבאמת היו חמודים אבל השנה לא היו. כנראה לא נולדו יותר מידי נמרים בתקופה הזאת.
 |
| משעמם כל היום להסתכל על תיירים עוברים ומצלמים |
אבל לפחות ראינו את אחת הנמרות משחקת בכדור בבריכה. זה היה מגניב. קרץ עמד שעה וצילם איזה שלוש מאות תמונות שלה.
 |
| היא ממש ניסתה להוציא את הכדור מהמים אבל זה לא עזר, הוא היה חלקלק מידי |
בסוף חזרנו לאזור הכניסה להצטלם קצת עם הדולפינים. ולעבור מתחת לבריכה בשביל לראות גם מתחת למים.
 |
| דולפינים. הם חמודים גם מתחת למים |
בדרך חזרה כבר היינו ממש מיובשים אז רצינו לקנות מים בחנות המזכרות. לא מספיק שלקחו לנו כניסה מחיר לא קטן, גם רצו חמישה דולר על בקבוק מים קטן. אפילו האיש ברחוב מוכר אותם בדולר (וזה גם הרבה). קרץ חשב שהוא שמע לא נכון. "כמה?! חמש דולר?! שכחי מזה!" ויצאנו לקנות מים בחוץ.
כבר היינו גמורים מעייפות אז לקחנו את הקרונית לחניון של המלון, בעיקר מתוך עצלנות ולא מתוך חסיכון בזמן. הקרונית עוברת מעל שטח של כמה מלונות עם בריכות שחייה וכאלה.
 |
| בריכה של אחד המלונות. באמת היה יום מושלם לבריכה |
זה היה היום האחרון שלנו בוגאס אז החלטנו לנצל את השמש החמה שיש פה וללכת פעם אחת לבריכה של המלון. חזרנו לחדר להחליף בגדים ואז מצאנו את עצמינו מתפננים בבריכה לקראת אחרי הצהריים.
קרץ אפילו הסתכן והביא את המצלמה איתו למים. בסה"כ הייתה בריכה מגניבה. מסתבר שעל ראש המגדל של המלון יש פארק רכבות הרים קטן, ומידי פעם ראינו מישהו נופל מהמגדל מחובר לחבל באנג'י...
 |
| למעלה: אנשים שזורקים אותם מהמגדל |
השמש התחילה לשקוע אז יצאנו להתייבש לפני שניהיה קר. בכניסה לבריכה ראינו שלט של האפי אואר שאמורה להתחיל בשש או משהו כזה.
 |
| מורסי וקרץ ושקיעה ורומנטי |
אז חיכנו חצי שעה והלכנו לקנות קוקטיילים קפואים בחצי מחיר. ואז אמרו לנו שבכלל ההאפי אואר מהשלט זה לפאב בכניסה למלון, שהשעות של הפאי אואר בבריכה בדיוק נגמרו. אז למה לשים שלט?! מעוצבנים קלות החלטנו שכבר ממש בא לנו על הקוקטיילים הקפואים שלהם.
היה ממש כיף, אבל הרגשנו שאנחנו מתחילים למצות את לאס וגאס. אבל לפחות נהנינו ממלון כמו שצריך ולא רק הסתובבנו לראות אטרקציות בחוץ (כמו שאנחנו בדרך כלל עושים...).
זאת עיר מגניבה. אבל קצת כמו אילת, אין יותר מידי מה לעשות שם אחרי שלושה ימים...
*מעולה: קרפים צרפתיים
*מעפן: אין גורי נמרים / מים בחמש דולר / פספוס של האפי אואר
*מפחיד: להשרף בדרך למיראז'
*מפתיע: שהמצלמה של קרץ לא נפלה למים
בפרק הבא מורסי וקרץ לא מוצאים דלק...
No comments:
Post a Comment