עוד פעם פארק לאומי עם מלא טבע ונופים... כבר התחיל להיות לנו עד לכאן מכל הטבע המהמם המסריח שיש לאמריקאים האלה. כאילו הם לא צריכים אפילו לטוס ליבשת השכנה בשביל לראות ערימות של נופים וטבע פראי ובעלי חיים שכבר יוצאים לך מכל החורים. נכון, קינאנו בהם. וגם נמאס לנו כבר. בהתחשב שיוסמיטי היה הפארק השני הכי מפורסם אחרי ילוסטון (אולי גם גראנד קניון נכנס שם), אמרנו בסדר נלך לראות על מה מדובר הפעם.
מה שעוד יותר מעצבן בכל הסיפור הזה הוא שהפארקים של החוף המערבי (כל אלו שעל הסיירה נבאדה כמו הסקויה למשל) הם כולם במרחק נסיעה לא גדול אחד מהשני, וגם לא רחוקים מהערים שעל החוף. יכולת להיות יום אחד בסאן פרנסיסקו, יום אחרי זה ביוסמיטי, ויום אחד אחרי זה בסקויה וכבר לחזור הבייתה. מעניין אם הם מעריכים את כל זה... אנחנו בכל מקרה עשינו בדיוק כזה סיבוב עם הבואיק שלנו, רק בסדר הפוך. היום היה היום של יוסמיטי. לא החלטנו אם נישאר פה בפארק כמה ימים כמו בילוסטון או שכבר מיצינו ונמשיך הלאה לחלק העירוני של הטיול.
בבוקר יצאנו מוקדם, כי בכל זאת הייתה לפנינו עוד נסיעה צפונה לחלק אחר של ההרים. כמובן שזה אומר ששוב ראינו את אחת הזריחות המהממות האלה. נסענו מערבה, לעלות על הכביש המהיר שממשיך צפונה.
 |
| "קרץ מצלם תוך כדי נסיעה. "פשוט האור היה יותר מידי טוב |
עצרנו על הכביש המהיר באיזו תחנת דלק לאכול ארוחת בוקר במקדונלדס. כן כן, זה מה שעשינו. באופן מפתיע היא הייתה לא רעה. מורסי אכלה פנקייק וקרץ לקח משהו מוזר עם תפוח אדמה מטוגן וביצה. בזמן שאכלנו ראינו דיווחים בחדשות על שריפות ענק בכל רחבי קליפורניה, כולל חלקים מפארק שכן של הסקויה. באמת ראינו כביש אחד שהיה סגור למבקרים אבל רק אז הבנו למה. היכול להיות שיום לפני זה התחמקנו רק במזל מלהיות קורבנות של שריפת ענק בפארק?! מתאים לנו... אבל נראה לי שעדיין היינו דיי רחוקים מהאש אם נתנו לנו לעלות לראות את הפארק...
 |
| גוגל מפס של אותו יום |
המשכנו לכיוון ההרים. הדרך לקחה אותנו מהר מאד חזרה למעלה, לשבילים המפותלים שעולים לתוך ההרים בכניסה הדרומית של הפארק. היו לנו המון התלבטויות לגבי מה נעשה באותו היום. כי יש את העמק של יוסמיטי, שזה החלק הכי יפה וגם הכי מתוייר. מצד שני יש אזורים בצד המזרחי שצריך ליסוע דיי הרבה בשבילם שלוקחים אותך ממש מעל הרכס של הסיירה נבאדה למקומות מגניבים בצד של המדבר עם אגמים ובריכות חמות וכל מיני אטרקציות. החלטנו להגיע ולהחליט אחר כך מה שבא לנו, למרות שכבר סגרנו מקום לישון בלילה שהיה סופר יקר אבל מה תעשה אם אתה רוצה לישון פחות מארבע שעות מהפארק.
 |
| ?אם כבר עוצרים אז נוציא חצובה לא |
סוף סוף הגענו לשטח המיוער של יוסמיטי. יש מלא יערות בכל האזור הדרומי של הפארק, וזה היה יום שהתחיל ערפילי וגשום, ובכלל לא היה לנו ברור אם נוכל לטייל או לא. בנתיים עלינו לנקודת תצפית שנקראת גליישר פוינט glacier point ובדרך עצרנו לסמן טריטוריה ולהצטלם קצת. קרץ היה מופתע לראות שלטים של "אזהרה: סנאים נגועים במגיפה (plague) תלויים על הדלת של השירותים, אבל לא חשב על זה יותר מידי.
אז המשכנו לכיוון התצפית ולמרות שהיה ממש הרבה ערפל ובקושי ראו את הנוף, זאת עדיין הייתה אחת הנקודות המרשימות.
כל הנוף הזה נוצר בשילוב של דחיפה למעלה של לוחות גרניט עצומים, ושחיקה של קרחונים (הסלע החצוי half dome היקוני של יוסמיטי כנראה נוצר על ידי קרחון עצום שבקע אותו לשניים לעס את החצי השני).
כמובן שתוך כדי התצפית התחיל לרדת גשם וכבר נמאס לנו לצלם כל כך הרבה פנורמות, אז נכנסנו לאוטו והתחלנו לחזור חזרה לכביש שיורד למטה ובסוף מתחבר גם לעמק של יוסמיטי.
בתוך העמק יש כמה לודג'ים, כמה קאמפינגים, וכמה מסלולי הליכה קצרים שהולכים מהחניה עד למצוקים התלולים שמקיפים את העמק. אפשר ככה לראות קצת יער, קצת צוקים ולפעמים קצת מפלי מים.
 |
| כמה צוקים כמה |
עצרנו לעשות תמונות עם מלא דברים, כולל הבולדר הזה. עשינו את זה בלי חצובה, בדרך הקשה... קודם מורסי הצטלמה, ואחרי זה קרץ, שהרכיב בסוף את שתי התמונות לתמונה אחת בפוטושופ.
 |
| זה ממש לא היה מתוכנן. כך טוען קרץ |
חוץ מזה גם ראינו את הבחור הזה באחד המסלולים. קרץ היה חייב לצלם אותו וממש קיווה שלא יגיע למצב הזה גם בעתיד...
 |
| אלוהים, רק שלא אגמור כמו הבחור הזה |
גם פה האזורים שסביב כל לודג' הפכו ממש לכפר שלם, עם קאמפינג ומסעדה וחניון ענק. היה כבר שעת צהריים אז הלכנו לעמוד בתור איזה שעה בשביל המבורגר אובר פרייסד, בזמן שחתולים חצופים מנסים לשדל אותנו לתת להם קצת. אחרי זה עשינו גם כמה תמונות בחניון.
סוף סוף קרץ הצליח לצלם את אחת ממכוניות הספורט הרבות שמסתובבות בכל הפארקים האלה. אחרי ארוחת הצהריים המשכנו לסיבוב בואלי, וכמובן שעצרנו גם לצלם בכל חור את צוקי הגרניט העצומים.
 |
| עוד צוק של גרניט |
באמת שזה ממש נופים מרשימים, אבל במידה מסויימת זה כבר נמאס עליך. אולי בגלל כל הפארקים שכבר ראינו, ואולי פשוט כי אתה נוסע בכביש של הפארק ואתה מוקף בנופים האלה בלי בכלל להתאמץ, שזה מתחיל להראות לך רגיל...
 |
| ברקע: צוקי גרניט ורומנטי |
הצטלמנו עם פילי, הצטלמנו כל אחד לבד, וגם קרץ צילם את מורסי מוציאה דברים מהאוטו..
 |
| נו אבל אל תצלם אותי עכשיו |
בתור הסיבוב הרגלי האחרון של היום הלכנו אחרי הצהריים למסלול קצר של "מפלי יוסמיטי". זה שביל של קילומטר וקצת על דרך סלולה שמגיע עד הצוקים.
 |
| יש פה עצים שגדלים ישירות מתוך פני הצוק האנכיים |
זה היה נראה שבשביל לצאת למסלולים יותר רציניים בפארק צריך לקחת ציוד קאמפינג ולצאת ממש מהאזור של העמק. לא ממש התחשק לנו להישאר כל כך הרבה זמן או לעשות דברים מאתגרים בשלב זה של הטיול, במיוחד שכבר התקרבנו לחופים של סאן פרנסיסקו ולוס אנג'לס.
באחד הגשרים מורסי התחילה לתקשר עם אחד הסנאים. היא לא הבינה למה קרץ אומר לה לא להתקרב אליו יותר מידי כאילו זאת איזו חיה מטונפת או נגועה במחלות...
 |
| מורסי לא מודעת למגפה |
כמובן שאחרי זה הוא נזכר לספר לה על השלטים שהוא ראה כבר בכמה מקומות...
בקצה של המסלול יש את המפלים עצמם, שיש בהם יותר סלעים מאשר מים זורמים. הגשר מעל הבולדרים הוא כמובן הנקודה שבה כולם חייבים להצטלם.
 |
| ברור לכם שגם לנו יש תמונה כזאת בדיוק שלקחנו מייד כשהם סיימו |
בין אם זה סלפי רומנטי או חבורה של תיירים יפנים (תמיד יש כאלה):
אנחנו כמובן ראינו שפה מצטלמים אז חיכינו שכמה אנשים יזוזו והצטלמנו שם גם. פשוט ככה עושים...
וגם ביער בדרך חזרה. לקרץ כבר נמאס כל שנייה להחליף עדשה בשביל סלפי, ומורסי סוף סוף התנקמה בו על כל הצילומים האינסופיים. אבל היה כיף.
 |
| אפילו לקרץ כבר נמאס מהסלפים |
אז כשחזרנו לכביש פתאום ראינו אנשים עומדים ומסתכלים על משהו. קצת כמו בילוסטון, החיות בר פשוט מגיעות עד אלייך בלי למצמץ. במקרה הזה הן גם כמעט ונדרסו על הכביש שיורד מהואלי.
 |
| במבי חסר אחריות שרץ לכביש יחד עם כל המשפחה שלו. למזלינו אף אחד לא נדרס |
קרץ מיד לקח עדשה ארוכה והלך אחרי הבמבי לצלם. הייתה שם משפחה שלמה, והוא היה נחוש בדעתו להוציא כמה תמונות נשיונל ג'יאוגרפיק שנראות כאילו הוא ממש התאמץ להתקרב לחיות הבר האלה...
 |
| נשיונל ג'יאוגרפיק |
כן, זה ממש אתגר גדול, צריך לצאת למרחבים הפתוחים ולארוב שעות לפני שמשפחה של במבים יתקרבו אלייך. וגם אז צריך לתת להם שבועות שלמים עד שיתרגלו לנוכחות שלך בסביבה הטבעית שלהם. או שאתה יכול פשוט לעמוד מטר מהכביש ולחכות חמש דקות עד שהעדר יחליט לטייל ליידך בנונשלנטיות.
 |
| פינת ליטוש בחי-בר |
בזמן שחיכינו להם לצאת מהשיחים מורסי הצטרפה וניסתה לגרום לקרץ לצלם אותה על ידי זה שהתחפשה לבמבי.
 |
| במבי צפון אמריקאי מצוי |
בזמן שחיכינו לבמבי לצאת עשינו עוד כמה תמונות נוף על רקע שמיים דרמטיים שהיה ברור שיהפכו לגשם בהמשך. אבל הסלעים העצומים האלה פשוט כל כך מרשימים שקשה לדעת בכלל איך לצלם אותם.
קרץ היה ממש קרציה, כרגיל, אז מורסי הכריחה אותו להחליף שוב עדשות...
 |
| ברקע ענני סערה מאיימים שכל היום עשו פוזות כאילו הולך לרדת גשם |
כבר התחיל להיות מאוחר, והגשם כבר עשה סימנים ראשונים של התחלה, וזה היה נראה שכבר לאף אחד אין כוח להמשיך לטייל היום או לצאת שוב לכיוון הפארק המזרחי בבוקר. גם כמות הימים שנשארו לטיול בחוף המערבי התחילו להצטמצם. מורסי חיכתה יפה לקרץ שיסיים את הפנורמות והנשיונל ג'יאוגרפיק שלו. אחרי זה התקפלנו ונסענו מערבה, לכיוון המלון שלנו קצת מחוץ לפארק.
 |
| מורסי מחכה יפה |
הנסיעה החוצה לכיוון היציאה המערבית של הפארק הייתה דיי קצרה. קצת הזכיר לנו את הדרך לתוך פארק סקויה שעלתה לתוך ההרים לאורך הנהר. גם כאן מצאנו לודג' על הכביש הזה שליד הנהר, אבל הפעם (בלית ברירה) נרשמנו למקום הרבה יותר יקר וגם הרבה יותר שווה. למעשה זה היה אחד המלונות הכי מפנקים שישנו בהם בכל הטיול, וסתם נרשמנו אליו כי לא היה מקום באף מלון אחר במרחק סביר מהפארק...
 |
| המיטה של לואי ה14 |
כמובן שלהתפנק על המיטה הענקית עם הארון בצבע אגוז המלכותי שמחובר אליה לא הספיק לנו. היינו צריכים גם לשבת בכסאות העור ולהרהר בעתידינו בטיול...
 |
| הכורסאות עור של שרלוק הולמס וד"ר ווטסון |
משם הלכנו לעשות מסיבת אמבטיה בג'קוזי הענקי (מה פתאום שמילאנו אותו בקצף שכמעט והציף את כל המלון כי קרץ אמר שימי, שימי עוד סבון זה בסדר).
 |
| ג'קוזי ענק. קרץ אחראי בועות. אם אתם מבינים למה אני מתכוון |
וכמובן שישבנו במרפסת המרווחת שלנו וצפינו בשקיעה כמו שני בני תרבות רציניים...
 |
| נהנים מהנוף כי בשביל זה באנו ליוסמטי, לשבת במרפסת מול החניון של המלון |
וכך נגמר בפינוק מפתיע ההרפתקאה שלנו בפארקים הלאומיים. פייר זה היה באמת מקום מרשים, עם יער וצוקים וחיות ומה שלא תרצו. אבל גם קצת נמאס. תנו לנו חופים. תנו לנו שופינג. תנו לנו פארקים מהסוג שבו עלים על ריידים ולא עושים בהם טרקים. אבל זה עוד בהמשך...
*מעפן: יוסמטי זה כמו ספארי ברמת גן
*מפחיד: סנאים נשאי המגיפה
*מפתיע: חיות שלא מפחדות מבני אדם
בפרק הבא, מורסי וקרץ חוצים גשרים.
No comments:
Post a Comment