הגיעה השעה לעזוב את לאס וגאס. למרות שהיה ממש כיף הייתה לנו קצת תחושה של אחרי שלושה ימים באילת: היה נחמד אבל לגמרי מיצינו...
בקרוב נעבור את הגבול לקליפורניה, איפה שכידוע נמצא כל האקשן, אבל היו לנו עוד כמה דברים לעשות לפני היציאה לדרך. למשל רצינו לעצור לקנות אוכל וחטיפים ולתדלק לפני הנסיעה. כבר כמעט שכחנו איך עושים את זה מרוב שהיינו תקועים באותה עיר כל כך הרבה זמן.
המשך היום ייקח אותנו לגבול עם קליפורניה (מסתבר שלאס וגאס ממש נמצאת בפינה של נבאדה ליד הגבול). בדרך נעבור בעיירת קאליקו שהייתה פעם עיירת מכרות שוקקת חיים והיום מה שנשאר ממנה זה "עיר רפאים". זה הרבה פחות קריפי והרבה יותר תיירותי ממה שזה נשמע...
התחלנו בלנסות שוב למצוא את דרכינו החוצה מהמבוך של הקאזינו של הסטרטוספירה. וגם תמונות אחרונות של פילי עם מכונות המזל... הוא רצה לשחק קצת אבל הסברנו לו שאי אפשר בלי להראות דרכון ולקבל צמיד מיוחד (למרות שבמכונות בתכלס אפשר להמר בלי שום דבר סתם זה בזבוז כסף).
 |
| פילי מכור להימורים כבר משכן את הבית פעמיים |
הגענו סוף סוף לאוטו ויצאנו לדרך בחיפוש אחר דלק. משום מה כל התחנות שראינו בדרך היו בלי דלק. כלומר, נגמר הדלק ולא ידוע מתי יתחדש. ממש סוף העולם הגיע שבעיר בארה"ב אין דלק לקנות! אחרי שויתרנו על דלק המשכנו לוואלמרט להצטייד בקצת אוכל לנסיעה (ולהאלווין):
 |
| מישהו רוצה קצת דלעת ענקית לנשנש בנסיעה? |
מורסי כמובן נתקעה באזור של הנעליים, אז היא צולמה רבות. מכל התמונות שלה בסוף רק זאת של פילי עברה סלקציה...
יצאנו לדרך! תוך פחות משעה היינו כבר בקליפורניה, עם התרגשות רבה (מורסי כל הטיול חיכתה להגיע לסטייט הזה) וכדי שיהיה עוד יותר שמח אפילו מצאנו KFC לאכול בדרך. מתוך האופציות של הפאסט פוד זאת אחת הטובות ביותר האפשריות...
 |
| אם היה אפשר היינו אוכלים KFC כל יום בטיול |
המשכנו דרום מערבה על כביש 15, ואחרי שמצאנו דלק בתחנה בדרך התחלנו לראות שלטים לקאליקו, עיירת רפאים מתקופת המערב הפרוע... כבר ראינו משהו בסגנון הזה בקודי שבוע קודם, אבל זאת הייתה אפילו יותר מפורסמת וממש רצינו לראות מה זה אומר עיר רפאים.
אז מסתבר שיש פה מלא מבנים משוחזרים מהתקופה ומין רכבת מכרות ישנה וכל מיני דברים של המערב הפרוע, אבל כל הבתים כאן הפכו מזמן לחנויות מזכרות או קיוסקים או מסעדות, ובעצם כל העיירה הפכה למין פארק שעשועים תיירותי.
 |
| קרץ והשלט בכניסה. בנתיים כולם כבר הולכים הבייתה כי כבר חמש אחה"צ |
 |
| קומפלט עם קאובוי אותנטי והכל |
 |
| רק כי זה תיירותי ונדוש לא אומר שלא מצטלמים עם כל הבניינים |
פחות עניין אותנו לקנות אוכל או מזכרות אוברפרייסד אז יצאנו לחקור את הסביבה. אפשר לטפס על גבעה שמשקיפה על העיירה.
היה גם סיור ברכבת מכרות שהיה זול באופן מחשיד אבל לא היה לנו אכפת אז קנינו כרטיסים ואז הבנו שמדובר בסיור שהוא דיי לילדים קטנים וגם היינו היחידים שעולים בסיבוב הזה (כבר היה קרוב לחמש אחה"צ והעיירה כבר התחילה להתרוקן מתיירים).
 |
| מורסי עוד לא מבינה שזה סיור רכבת לילדים בני שלוש |
 |
| אבל גם אחרי שהבנו את זה עדיין היה כיף |
משועשעים מהסיור ברכבת ואחרי שהצטלמנו עם כל המבנים החלטנו שזה היה מגניב אבל שהגיע הזמן להתחיל לחפש מקום לישון בו...
היה כבר אחרי צהריים והיינו באמצע שומקום של מדבר נבאדה, אז פתחנו גוגל מפס ואפליקציות של חיפוש מלונות ברגע האחרון ומצאנו מלון שנשמע סביר בעיירת שקר כלשהו (רידג'קרסט Ridgecrest) שזאת באמת חתיכת עיירה אנונימית...
 |
| ממש מגניב לחזור לכבישים האלו סוף סוף |
בעודנו נוסעים על כביש 15 האינסופי התחיל להיות מעונן, ופתאום תפס אותנו גשם שחבל על הזמן. לא ברור מאיפה החליט היום האחד בשנה שיורד גשם במדבר נבאדה דווקא לרדת כשמורסי וקרץ במכונית אבל זה היה מגניב. אחרי הנסיונות שלנו עם סופות פתאומיות כמו אחרי הברייס קניון כבר לא התרגשנו...
 |
| שקיעה של אחרי הסופה |
בסוף הגענו לרידג'קרסט, ולקח שעה עד שמצאנו מקום עם אינטרנט (כי אין קליטה סלולרית ואין ויפי בשום מקום חוץ מאשר בחניון של מקדונלדס עם חבורה של אנשים ממש מוזרים שעומדים בחניה ומחכים למכור סמים או משהו). משם הצלחנו לאתר את הכתובת של המלון שלנו ללילה. אבל בונוס, אחרי שמצאנו את המלון היה לידינו מרכז קניות עם פיצה של ליטל סיזרס, פיצה שקרץ עוד הכיר מאז שהוא גר בארה"ב כשהיה ילד. מסתבר שזאת אחת הפיצות הזולות והטעימות שיש ביקום.
 |
| הפיצה הכי שווה ביקום כולו |
אבל כל הדברים האלה לא שינו כלום לכאן או לכאן, כי סוף סוף היינו בקליפורניה!
*מעולה: חזרה לרואד טריפ
*מעפן: שאין דלק בתחנות בלאס וגאס
*מפחיד: אנשים במגרש חנייה
*מפתיע: גשם באמצע המדבר
בפרק הבא מורסי וקרץ בנשיונל פארק גזעי ממש...
No comments:
Post a Comment