טוב, אנחנו שמענו כל כך הרבה על סאן פרנסיסקו שהחלטנו שלא יזיק להשקיע בה עוד יום אחד וקצת להסתובב. בגלל שישנו מחוץ לעיר קמנו דיי מוקדם בשביל לחזור פנימה ולהספיק לראות משהו, במקום לבזבז את כל היום על נסיעות.
כמו תיירים טובים הלכנו לכל המקומות הרגילים (גולדן גייט כבר ראינו אתמול וגם נסענו עליו חזרה לעיר). אני כמובן מתכוון לנמל התיירותי, צ'יינה טאון, איטליה הקטנה, וכל המקומות שמוצאים בגוגל בחיפוש של עשר דקות לפני שנכנסים לאוטו ונוסעים.
היה יום מעונן, וכל הזמן הרגשנו איום של גשם שעומד לרדת. קרץ לקח את המטריה הענקית שלו, וגם תיק ומצלמה ובגדול נסחב עם הרבה יותר מידי ציוד. מורסי שמה בתיק את המעיל הסגול שלה שהוכיח את עצמו שוב ושוב בטיול הזה (כי מה לעשות למורסי תמיד קר).
התחלנו את היום באיזה מתחם חנויות ליד הים. הייתה שם מזרקה וחנות שוקולדים (ואוו יקר בטירוף!) ואיזה בר בסגנון סיקסטיז שרק נפתח כשהגענו.
 |
| מורסי והמזרקה. אני באמת לא זוכר למה הגענו למתחם הזה בתכלס |
כמובן שמורסי הייתה חייבת לרחרח את כל השוקולדים:
 |
| איפה תמצא מורסי? בחנות השוקולדים כמובן |
 |
| לוגו מגניב של דיינר שנות השישים. היה בוקר אז לא נכנסנו |
משם המשכנו לכיוון הנמל. עצרנו לעשות כמה תמונות בפארק עם הספינות ברקע. עוד היה בוקר והיה ממש נעים בחוץ (נעים=מורסי במעיל וקרץ נהנה).
אין לי מושג מה זאת הספינה הזאת. בטוח שאם היינו משקיעים וקוראים את הספר טיולים בחוף המערבי שהיה לנו אז היינו יודעים. אבל למי יש כח לזה...
 |
| מורסי על רקע של ספינת שקר כלשהו |
 |
| סלפי בתנועה. מרשים מאד, אדוני. מרשים מאד. |
אחרי מאמצים רבים מורסי שיכנעה את קרץ להחליף לעדשה הרחבה ולעשות קצת סלפי. יצא רומנטי וקצת בהיר מידי אבל תיקנו את זה בפוטושופ.
משם המשכנו לאזור הכי תיירותי איפה שהנמל וכל החנויות של התיירים. מצאנו חניה "רק" בעשרים דולר ליום והלכנו מהחניון למזח. חוץ מזה שכבר התחילו להתגודד מלא תיירים כי כבר לא היה כזה מוקדם, היה בסה"כ דיי מגניב שם.
יש שם את האריות ים שתמיד יש במזח איפה שהדייגים עובדים. הם היו ממש חמודים וישנוניים, והייתה שם גם להקה ענקית ורועשת ומקרקרת של תיירים יפנים שמצלמים את הלהקה של האריות ים:
אנחנו גם לא פספסנו את ההזדמנות להצטלם עם האריות ים. כי אם לא הצטלמת איתם אז כבר יכולת לראות אותם בגוגל סטריט ויו אז מה זה שווה?
 |
| הם ממש חמודים ושמנמנים וגם האריות ים. |
 |
| בתמונה: מורסי ישנה יפה וקרץ נוחר בקול תרועה |
מעבר למזח אפשר לראות משהו שנראה כמו אי עם בית כלא עליו. לא יודע יש איזה בית כלא מפורסם על אי ליד סאן פרנסיסקו שעשו עליו מאה סרטים כבר ואנחנו סתם לא היינו מודעים לזה שהוא קיים?
 |
| איזה כלא מפורסם או משהו |
מורסי בודקת אם יש אינטרנט בשביל לחפש מה האטרקציה התיירותית הבאה בתור באזור הזה.
בדרך החוצה מהמזח עברנו בכל החניות של ה"טוריסט קראפ" שמוכרים שם ואפילו קנינו כמה מזכרות כבדות ומיותרות לסחוב הבייתה. זה בסדר יש אוטו שסוחב. זה לא כאילו שנצטרך לסחוב את שתי המזוודות המפוצצות שלנו ברגל שלושה ימים בסוף הטיול או משהו...
 |
| כי חוץ ממספריים לשמאליים יש עוד המון דברים אני מניח |
חנות שמוכרת פוסטרים מצחיקים. קרץ אפילו התפתה וקנה אחד. פרס ינתן למי שינחש איזו כרזה הוא בחר...
השארנו את המזכרות באוטו והמשכנו למעלה לכיוון מרכז העיר. מהר מאד גילינו שהעיר הזאת בנויה כולה בעלייה.
בשלב כלשהו שמנו לב שאנחנו בתוך איטליה הקטנה. בעיקר כי היו מלא מסעדות איטלקיות ופיצריות. הכל היה נראה נורא יקר ותיירותי אבל כבר היינו רעבים אז אחרי התלבטות רבה בחרנו את אחת המסעדות ואכלנו שם מנה איטלקית (מורסי אכלה פיצה, מה חשבתם?).
קרץ עשה את הקטע הרגיל שלו ובטעות העיף על מורסי כוס מים (התכוונתי לקחת את המלח!) אז היה מביך במיוחד כי מורסי הייתה רטובה והמלצר החמוד ניסה לעזור לה. אבל היא תקועה עם קרץ לכל החיים אז שום דבר לא יעזור לה. ככה זה, קרץ עובר אז הוא מעיף עם הזנב כל מה שיש על השולחן...
אחרי שאכלנו ונחנו קצת המשכנו ללכת במעלה ההר. קרץ חשב שהוא ממש עושה צילומי רחוב אומנותיים ומורסי הייתה יותר רגועה אחרי שקיבלה פיצה אז היא נתנה לו לעוף על זה.
כמו בהרבה מקומות של מהגרים איטליה הקטנה צמודה לצ'יינה טאון ובלי לשים לב נכנסנו לאזור העוד יותר תיירותי ומצועצע איפה שכל החנויות של הסינים.
 |
| מורסי יכולה להסתוות בלי בעיה בצ'יינה טאון |
כשכבר היינו דיי למעלה בגבעה קרץ ראה צלם רציני עם מצלמה מקצועית מצלם במורד הרחוב משהו אז בלי בושה הוא חיכה שההוא ילך ונעמד וצילם גם. בסוף אולי ייצאו תמונות "כמו של צלם מקצועי" חשב קרץ.
 |
| ממש תמונה זוכת פרסים |
מורסי מחפשת משהו לקנות בתוך כל ה"טוריסט קראפ" של החנויות האלה...
היו שם גם קצת מגנטים.
מורסי בשלב כלשהו החליטה שחייבים ללכת לראות איזה פסל סופר מיוחד ומרשים. אחרי שהגענו לשם היא חשבה שזה נורא מצחיק שקרץ כבר פיתח ציפיות...
 |
| ואוו איזה פסל מהמם. מטורף. חייבים לראות. מזל שבאנו לסאן פרנסיסקו רק בשביל זה |
היום הזה כבר התחיל להיות ארוך ומתיש, ומה שהיה חסר לנו זה עוד אטרקציה אחת תיירותית במיוחד, לעמוד קצת בתור להרגע, ובמיוחד היינו צריכים טרמפ חזרה לאוטו שלנו בצד השני של הגבעה. למזלינו מצאנו בדיוק את הדבר:
שילמנו איזה ארבע עשרה דולר בשביל נסיעה של עשר דקות, ועמדנו בתור איזה ארבעים דקות. בתכלס היינו צריכים לחזור כי החניה שלנו הייתה ליום ובשלב כלשהו הם מחייבים אותך גם על הלילה אז ממש התחלנו להלחץ מהלהגיע חזרה. מה גם שכל כמה דקות הגיעה קרונית ובערך חצי מהפעמים הם שלחו אותה חזרה ריקה... לא ממש הבנו למה אבל זה היה ממש מתסכל לעמוד ולחכות לקרוניות שבכלל לא מעלות אנשים...
אבל אחרי התור האינסופי עלינו על הקרונית החשמלית המפורסמת של סאן פרנסיסקו. זה היה צפוף ואיטי למדי, אבל היה מגניב. תכלס תחושה של שנות ה20 העליזות.
הגענו בזמן לאוטו, ואפילו תפס אותנו גשם מטורף לקראת אחר הצהריים. למזלינו קרץ הסתובב כמו אהבל עם המטריה הענקית שלו כל היום רק בשביל ההזדמנות הזאת ללכת בגשם חמש דקות לאוטו.
הספקנו לעשות סיבוב עם הרכב בשאר המזחים של הנמל, אבל בגלל שכבר ניהיה מאוחר וגשום החלטנו שלגמרי הספיק לנו לאותו היום. מצאנו מלון זול מדרום לעיר והתחלנו ליסוע. האזור העירוני של סאן פרנסיסקו מתחבר לאזור של סאן חוזה ויוצרים גוש עירוני עצום. מצאנו בקלות משהו בצד הדרומי והגענו כשכבר החשיך.
עצרנו לעשות כביסה במכונות אוטומטיות בשכונה קצת מלחיצה עם הומלסית שישבה שולחן לידינו עם הכלב שלה. אבל בגלל שהיה לה כלב החלטנו שהיא בטח בנאדם טוב אז לא נלחצנו. זאת הייתה אחת הכביסות ההזויות שעשינו. אבל לפחות היו לנו בגדים נקיים עד לסוף הטיול...
אין ספק שטיול עירוני הרבה יותר מתיש מטיולי טבע. אולי סתם לא התלהבנו מהעיר, אולי פספסנו איזה משהו שכולם רואים ורק אנחנו לא (זה כבר קרה לנו פעם אחת בברצלונה). אולי זה עוד משהו שנשאיר לטיול הבא...
*מעולה: אריות ים חמודים
*מעפן: חשמליות שיוצאו ריקות בתור
*מפתיע: קרץ מעיף כוס מים עם הזנב
*מפחיד: שלא נגיע בזמן לחניה
בפרק הבא, מורסי וקרץ עולים על כביש מספר אחד...
No comments:
Post a Comment