Saturday, February 6, 2016

ספטמבר 5: יום הקניונים - לא הסוג שאתם חושבים

הרגשנו שמיצינו את הפארק, ועוד הייתה דרך ארוכה לפנינו עד לקליפורניה. אז ישבנו בבוקר ותכננו לאן נוסעים אחרי ילוסטון. למי שפעם ראשונה פותח מפה של המיד-ווסט (כמונו) אז זה מייד ניהיה ברור שהתחנה הבאה אחרי ילוסטון היא אזור הקניונים של יוטה ואריזונה. אחרי זה נמצאת לאס וגאס ומשם הדרך קצרה לקליפורניה. 

אז אחרי שמיפינו פחות או יותר איפה אנחנו רוצים לעבור בדרך לקניונים, עלינו על הביואיק והתחלנו ליסוע דרומה דרך ארץ תפוחי האדמה המפורסמים. 

היינו כבר עייפים מטיולי טבע מהבוקר עד הערב ורצינו קצת לראות נוף עירוני, והתחלנו ליסוע לכיוון העיר הגדולה Idaho Falls שם מתחברים לכביש המהיר שנוסע דרומה ליוטה. 

בדרך עצרנו לאכול המבורגרים, הפעם בשביל הגיוון ניסינו את ה Wendy's שראינו בכל חור ובכל עצירת דלק. 



במדרג ההמבורגרים הפאסט פוד הגדול של אמריקה, וונדיס לוקח בלי בעיה את המקום הראשון במחיר והמקום האחרון בטעם. הם מגישים מין המבורגרים מרובעים ולא טעימים שגרמו לי שוב להתגעגע למקדונלדס ול A&W. אחרי ארוחת הצהריים ונסיעה נעימה דרך השדות והנופים של איידהו הכפרים, הגענו לעיר הגדולה. 

אם לא הולכים לגראנד טטון נשיונל פארק אז לפחות לקניון הגדול

שמחים לנוח קצת מהטבע נכנסנו לקניון הגדול של העיר בחיפוש אחר ויקטוריה'ס סיקרט בשביל איזה קרם גוף ספציפי שמורסי רצתה לקנות. 

היא מכורה לזה אין מה לעשות איתה כבר

אמנם היו מבצעים שווים על קרמים וכו', הדגם הספציפי שמורסי רצתה לא היה קיים במלאי. נו מילא, חשבנו, נמצא את זה בקניון הבא... 

מגרש חנייה פטריוטי

משם עלינו על האינטרסטייט 15 שחוצה את כל הצד המערבי של ארה"ב מצפון מונטנה ועד סאן דייגו שבגבול הדרומי של קליפורניה. בשלב כלשהו גוגל החליטה שהיא לוקחת אותנו למעקף ספונטני בדרכים כפריות. כביכול זה היה בשביל לעקוף איזה פקק בהמשך הhighway, שאחרי זה חזרנו בדיוק לאותו הכביש, אבל בפועל אני בטוח שזה היה כי היא רצת שנראה קצת נופים בדרך... 

הנופים הפסטורליים של איידהו בהנחיית גוגל מאפס


אחרי שסיימנו עם ההרפתקאה הספונטנית של גוגל וחזרנו לכביש המהיר, הדרך הייתה קצרה ליוטה ולעיר הגדולה סאלט לייק סיטי.


הכביש המהיר חוצה את העיר, שמסתבר שהיא ממש ממש עצומה (נסענו איזה שעה על הכביש המהיר כשמשני הצדדים שלנו בניינים של העיר). מה שהיה מפתיע, מעבר לגודל של העיר, זה שהנהגים פה בסביבה, במיוחד על הhighway נוהגים בעצבים כאילו זה תל אביב. קרץ, שכבר היה בשלווה של נהיגה בפארקים לאומיים (שלא נדבר על קנדה) היה צריך לחפור עמוק בפנים ולמצוא שוב את הנהג הישראלי שבו בשביל לשרוד את מעברי הנתיבים ואת המכוניות שעוקפות ונדחפות לך בדרך. בלתי נתפס! 

בסה"כ סאלט לייק סיטי מקום חמוד

שוב חיפשנו חנות של ויקטוריה, והפעם גוגל לקחה אותנו למרכז קניות נחמד בפאתי סאלט לייק סיטי. 


שם מצאנו חנויות מגניבות שמוכרות בעצם כל שטות צבעונית שאתה רוצה לשים בשביל "לקשט" את הבית. כולל חיתוכי קרטון בגודל מלא של דמויות מ Star Wars שקרץ כמובן ממש רצה לקנות לשים בכניסה לבית. 

מורסי ומלא דברים צבעוניים

ומשום מה מוכרים שם סודה בטעמים ממליון סוגים

אבל את הקרם שמורסי רצתה לא מצאנו... ושלחו אותנו לקניון אחר בצד השני של העיר. בדרך החוצה, כשכבר הבנו שאנחנו הולכים לישון פה בעיר ואין לנו מה למהר, מצאנו מוזיאון מדע קטן ליד החניון של המתחם קניות. 

קרץ והירח

כמובן שמורסי שמחה שקרץ מצא לו מקום לשחק, ובשביל שלא תשתעמם הוא נתן לה לצלם קצת בזמן שהוא קורא את כל השלטים על המוצגים. 

קרץ מתלהב מהנושא מחקר שלו בדוקטורט

קרץ כמובן גם רצה תמונה של מורסי על הירח. והיא עשתה לו בתמורה פרצופים של ילדה משועממת שאבא שלה מכריח אותה ללכת למוזיאון. בתכלס זה היה כבר מוזיאון שלישי בטיול - לא רע בשביל שניים חסרי תרבות כמונו. 


לקראת ערב חזרנו לכביש המהיר בשביל לנסוע לקניון האחרון (שהיה ממש לא רחוק מהמלון שלנו). גם שם לא מצאנו את הקרם המסויים שמורסי רצתה. אבל היו שם חנויות שלמות שמכרו רק קופסאות. גן עדן לקרץ!

...כל כך... הרבה... קופסאות

וחנות לגו שזה ממש מגניב... 


בסופו של דבר מצאנו את המלון, ואפילו מצאנו פיצה האט באיזה מתחם לא רחוק משם. קרץ היה בטוח שהוא יודע את הדרך חזרה (וגם קצת נמאס לנו מגוגל לאותו היום), אבל בסוף הפניות שהוא חשב לקחת היו חסומות אז מצאנו את עצמינו על הכביש המהיר שוב. בשביל לחזור היינו צריכים לרדת מהכביש המהיר ולפנות שמאלה חזק בשביל לעשות פרסה ולחזור לכיוון הנכון. קרץ, שכבר היה מותש משלושה קניונים וכמה מאות מיילים שנסענו באותו היום, קצת נלחץ מהפנייה החדה ומהנהגים שניסו לעקוף אותו, אז הוא בסוף ירד לפניה פחות חזקה ומצאנו את עצמינו עושים סיבוב דיי גדול דרך השכונות בשביל להגיע למלון לא דרך הכביש המהיר המלחיץ...  

ככה נגמר עוד יום נסיעה, עם פיצה במלון, עייפים אך מרוצים, אבל עדיין מחוסרי קרם גוף בניחוח ויקטוריה שמורסי כל כך חמדה. 

*מעולה: מעקף ספונטני של גוגל דרך השדות.
*מעפן: שאין קרם גוף בשום מקום. 
*מפתיע: שמצאנו פיצה האט פתוח. 
*מפחיד: פניה שמאלה בכביש המהיר. 














No comments:

Post a Comment