Monday, November 28, 2016

ספטמבר 21: יוניברסל סטודיוס פריזנטס

ביום שני התחלנו בחגיגה של לוס אנג'לס, עם ביקור ביוניברסל סטודיוס - הפעם לא רק חנינו שם - ונכנסנו לפארק עצמו. 

כל אחד יש לו את הפארקים שהוא אוהב. קרץ לדוגמא היה בקטע של פארקים לאומיים כמו ילוסטון ויוסמיטי, ומבחינתו להישאר באוהל ביער למשך חודשיים. ובואו לא נשכח את הקטע של קרץ לצלם כל ציפור, עץ, גייזר או הודוס שהוא ראה בדרך מעשרים זוויות לפחות. 

מורסי הייתה יותר בקטע של פארקי שעשועים, למשל פארק יוניברסל. יש מרצ'נדייס, דמויות מצוירות, וכמובן רכבות הרים מכל מיני סוגים. מורסי מתה על זה. וקרץ, בואו נגיד שהוא לא ממש נהנה מרכבות הרים. לא שהוא פוחד, אבל אם האופציה שלו היא להישאר על הקרקע עם שתי הרגליים או לעלות על מכשיר עינויים מעופף שגורם לכל האיברים הפנימיים שלך לצוף בדרכים לא טבעיות אז הוא מעדיף את האופציה הראשונה. אבל עוד על זה בהמשך. 

בנתיים זה היה בוקר יחסית קליל ולא יותר מידי עמוס (יום שני, ספטמבר אז חופשת הקיץ כבר נגמרה). נכנסנו שוב ליוניברסל סיטי ולתוך הפארק עצמו. 






כמו יום לפני זה, שילמנו חניה במחיר מופקע ומצאנו שהגענו יחסית לפני כולם. עדיין היה תור בכניסה אבל לא בהיסטריה. בכוונה בחרנו ללכת לפארקים ואטרקציות המרכזיות באמצע השבוע. לפי ההיסטריה הלא מבוטלת שהייתה גם ביום שני, כנראה שבסופ"ש המצב הולך להיות ממש נוראי. 

מחוכם, כל כך מחוכם


כמובן שקרץ לא יכול להתעלם מכל שנינות שנקרית בדרכו. וגם הוא היה ממש שמח לחנות בדינוזאורים (דינוזאורים זה מגניב). בכניסה לפארק כמובן שהיו אינסוף פרסומות לדברים שיוניברסל מפיקה וגם פרומואים ל"לילות האימה של האלווין" שבדיוק נפתחו בפארק לקראת סוף ספטמבר. 

Don't dead, open inside

קרץ כהרגלו צילם את כל הפרסומות למקרה שנשכח ללכת למשהו. במיוחד הוא תהה מה הקטע של הרכבת הזאת: 


אבל עוד על זה בפוסטים הבאים... בנתיים הפארק היה יחסית מואר וחברותי ולא מפחיד בכלל. למרות שראינו שהם עובדים קשה להכין אותו ל"מצב אימה" עם מלא מקומות שהיו סגורים לשיפוצים וכל מיני בובות מפחידות שכבר התחילו לצוץ בכל מיני מקומות. זה היה נראה מגניב. כבר קנינו כרטיסים לזה בלילה נפרד, כי זה בסופ"ש (כמה שרצינו להימנע מזה, אין ברירה) וגם כי רצינו להפריד בין הבילוי הרגיל של יוניברסל לבילוי הלילי (כי כמה כוח יש לך לפארק כזה ביום אחד). 

אנחנו והבמאים של יוניברסל

בתור חובבי סרטים היה לנו ממש מגניב לראות איפה עושים בערך שליש מהסרטים בהוליווד (איפה עושים את השני שליש הנותרים? עוד על זה בהמשך...). 


אחד הדברים הראשונים שעשינו היה בעיירת הסימפסונס (ספרינגפילד למדייקים) שם עלינו לרייד הראשון של היום. קרץ מעולם לא אהב רכבות הרים אבל מורסי שיכנעה אותו שהרייד של הסימפסונס הוא סימולטור עם כיסאות זזים אז זה לא נורא כמו רכבת הרים אמיתית. וגם יותר מגניב כי אתה בתוך הסרט. היא גם גילתה לו שאם צורחים זה פחות מפחיד. 

ספרינגפילד. ממש קצת פחות מפחיד

.
אז היא צדקה, בשלושת הדברים. זה באמת היה פחות נוראי, ובאמת היה יותר מגניב מרכבת הרים רגילה. אבל קרץ צרח מלא - ומסתבר שזה באמת קצת עוזר. בסה"כ זה היה סימולטור דיי מפחיד, שניער אותנו היטב אבל היה גם ממש כיפי כי זה היה כמו פרק פרוע במיוחד של סימפסונס רק שאתה בתוכו. 


משם המשכנו לחלק התחתון של הפארק. מפתיע שיש להם כל כך הרבה מקום למרות שזה תקוע דיי באמצע של לוס אנג'לס. 



יש שם את המדרגות הנעות הכי ארוכות ביקום. בחלק התחתון יש עוד כל מיני ריידים מגניבים. קרץ כבר היה בשיא האומץ שלו אז הוא הסכים לעלות למתקן של פארק היורה. כי (א) דינוזאורים זה מגניב ו(ב) אין מה לעשות בפארק הזה אם אתה לא עולה על שום רכבת משום סוג. 


בלי לספיילר יותר מידי את הרייד עצמו, הוא בסה"כ דיי רגוע ולא יותר מידי מרגש עד לסוף המפתיע. בואו נגיד שקרץ ידע מראש לשים את המצלמה בתיק, אחרי שהוא ראה את האנשים יוצאים רטובים משם בכמויות. וכן, הוא צרח. הוא צרח כל כך הרבה. ומורסי חשבה שזה מצחיק בטירוף. האמת שזה היה דיי כיף. מכשיר עינויים, כן, אבל גם דיי כיף. אפילו השפריץ של המים בסוף היה כיף (למרות שקרץ שונא מים). 

רובוטריק עם קורבן אקראי

בעודינו מסתובבים במתחם התחתון ראינו גם רובוטריקים (הרייד שלהם היה דיי דבילי ויותר מיועד לילדים אבל לפחות לא צרחנו) וכמובן שיש את כל האלה שעושים פוזות ליד המתקן. מיד פעם יוצא משם רובוטריק אחר. 


אחרי זה חזרנו למעלה לאכול "המבורגר קראסטי" במסעדה של הסימפסונס, שהיה טעים ואובר-פרייסד. קנינו קצת מזכרות ונכנסנו למופע של "עולם המים". 

עולם המים. היה מלא אקשן. 


 יש משהו מגניב במופע שעושים מול הפרצוף שלך, בניגוד לסרטים או לריידים שאתה נכנס לתוכם. 



.
גם כי זה אנשים חיים ולא בובות במתקן (סטייל דינוזאורים בפארק היורה) וגם כי את כל האפקטים הם צריכים לעשות בלייב כמו שעשו פעם בסרטים לפני שעברו לעשות הכל באנימצית מחשב. 


 לא רק שהיו פיצוצים לקראת הסוף של המופע (ספוילר בכל זאת) אלא גם שהמטוס ששמענו מסתובב סביב הבמה ("אוי לא הם הביאו מטוס!" אמר אחד השחקנים במופע), כמה שניות אחרי שקרץ אמר לעצמו "הם לא באמת יכניסו מטוס להופעה נכון?" נפרץ אחד הקירות של המתחם וכחלק מהמופע התרסק להם מטוס קרב קטן לתוך המים ועלה בלהבות. כל הכבוד להם על ההשקעה. אכן יוניברסל יודעים לעשות אפקטים. 

משם המשכנו להסתובב ופגשנו את סקובי ושאגי. קרץ בן העשר היה עף על זה. גם קרץ בן השלושים לא נשאר אדיש. 


משם הלכנו לעשות גם את הרייד של שרק, שלא היה מפחיד וגם לא מרשים במיוחד (החלק הכי טוב היה החמור שמדבר איתך בזמן שאתה מחכה בתור). 

החמור הזה היה דיי משעשע

כמובן שקרץ הראה סימני הזדהות עם המפלץ הירוק. 


לבסוף הלכנו לעשות סיור ברכבת ב"באק לוט" המגרש האחורי של יוניברסל סטודיוס. שם הם לוקחים אותך לסטים ולמקומות שבהם מצלמים את כל הסרטים והסדרות שלהם. מסתבר שכמעט כל הסצנות שבהם רואים אנשים הולכים ברחובות ניו יורק, פריז, לוס אנג'לס או כל מקום כמעט, זה פשוט קצת צבע ותפאורה על אותם ארבעה רחובות מאחורי הפארק. 


ראינו כל מיני שטויות של סרטים כולל השעון בכיכר של "בחזרה לעתיד" (שוב קרץ בן ה10 היה נהנה מזה ממש). 


תוך כדי שנסענו ברכבת ראינו כל מיני דברים שהם מכינים לקראת לילות האימה בפארק, אבל לא חשבנו על זה יותר מידי. 


אחרי הרייד הזה התחלנו כבר להתקפל, היה כבר אחה"צ ועוד הייתה לנו נסיעה למלון החדש. בדרך כמובן שעצרנו להצטלם עם חלק מהמייצגים של הפחד שהקימו לקראת הסופ"ש.

דברים מפחידים שמכינים לקראת הלילה

וכמובן שלא ויתרנו על לקנות שטויות אובר פרייסד בחנות מזכרות (כי אתמול לא הספקנו לקנות הכל). בעיקר היה קשה לא לקנות הכל כי זה כל כך פלאפי!!

אם למורסי היה עוד מקום במזוודה הפלאפי הזה היה בא איתנו זה ברור

משם המשכנו לצד השני של העיר, בנסיעה שלקחה לנו שעה על הכביש המהיר הפקוק. עכשיו כבר היו את כל האנשים שחוזרים מהעבודה, והבנו שהמרחקים, הכבישים המהירים והאנשים שחוזרים בפקק מהעבודה בעצם לא שונים בהרבה ממה שהולך על כביש 4 בדרך מרחובות להוד השרון. פשוט אצלם זה הכל נחשב עיר אחת, בגודל של אזור תל אביב-שפלה-שרון. 

בסוף הגענו למלון שלנו באנהיים, ואפילו מצאנו את עצמינו מצטלמים בשקיעה ורודה במיוחד. 


עשינו סעודה במלון, ולקראת עשר בערב פתאום שמענו קולות של פיצוצים. המלון שלנו היה ממש קרוב לפארק הבא ברשימה שלנו, וקיבלנו לצפות בחינם בזיקוקים של סגירת הפארק מעל הטירה של דיסנילנד... אבל עוד על זה בהמשך....

*מעולה: מתקן של סימפסונס / רכבת מאחורי הקלעים / רייד של דינוזאורים
*מעפן: מזכרות אובר פרייסד
*מפתיע: זיקוקים מהחלון במלון
*מפחיד: רייד של דינוזאורים





בפרק הבא מורסי וקרץ ורומנטי בדיסנילנד...



No comments:

Post a Comment