בבוקר של היום, אחרי שעות של נסיעה ביום האחרון, חשבנו שזה יהיה נחמד לעשות משהו רגוע, לצאת בבוקר המאוחר לכביש, ולהמשיך עוד כמה שעות לאטרקציה הבאה.
קמנו בבוקר במלון הזול-באופן-מפתיע בסאלט לייק סיטי. מסתבר שיש מליוני מלונות בעיר והתחרות ביניהם מורידה את המחירים. אפילו היה חדר כביסה במלון.
אז אחרי שקרץ הצליח להשיג מטבעות בשביל הכביסה (בקבלה אין להם, כך אומר השלט), הוא קם בבוקר מוקדם ושם את הכביסה שלנו בשביל שנוכל לקחת אותה אחרי ארוחת הבוקר ולצאת. לפני ארוחת הבוקר העברנו את הכביסה למייבש והלכנו לאכול.
אבל הכביסה לא הייתה יבשה... המייבש עשה עבודה גרועה ביותר עם הבגדים והם יצאו לחים למדי מהסיפור הזה. אז קרץ הציע למורסי שנסתלבט בחדר עוד קצת ונתחיל לראות סרט ואז נראה מה קורה אחרי סיבוב שני במייבש.
אז מסתבר שהמייבש פשוט היה סתום. לא הצליח להתאוורר או משהו, והגברת בקבלה הזמינה טכנאי ובנתיים אנחנו לא ידענו מה לעשות עם הכביסה. בסיבוב השלישי של המייבש כבר סיימנו לראות את כל "בעבור חופן דולרים" ואם אתם זוכרים זה סרט דיי ארוך. דווקא היה כיף לראות מערבונים אחרי הימים האחרונים במערב הפרוע של ילוסטון ועיירת קודי. אבל כבר התחילה להתקרב שעת הצהריים, ואנחנו כבר התעצבנו.
החלטנו לוותר על כבודינו ועל הכמה דולרים שהשקענו כבר במכונה שם, לקחנו את הכביסה הרטובה שלנו ונסענו למקום של כביסה בעיר שראינו יום לפני. שם שילמנו עוד כמה דולרים, קרץ התחיל לאסוף באובססיביות מטבעות קוורטר של כל הסטייטס, וגם שם בזמן שחיכינו ראינו בטלוויזיה מערבון לא מוכר. מסתבר שהאנשים במערב ארה"ב ממש אוהבים מערבונים...
 |
| מורסי והמכונות |
בדרך החוצה מהמתחם של הכביסה חיכינו מאחורי אוטו שרצה לפנות שמאלה וחיכה שהרמזור יתחלף. קרץ, שכבר שיחרר יום לפני זה את הנהג הישראלי שבו, הבהב לו עם האורות בלי לחשוב. רק אחרי זה הוא שם לב שהוא מחכה ברמזור (לפנות שמאל באדום עדיין אסור אפילו בארה"ב!) ושהנהג הוא איזה בחור בעל חזות מרכז-אמריקאית שבקלות היה יכול להיות סוחר סמים או מאפיונר של השכונה. אחרי הרמזור גם אנחנו פנינו שמאלה והגענו לרמזור ונעמדנו ליד האוטו של הסוחר סמים. קרץ התקדם לאט לאט כדי שלא להיות מספיק קרוב בשביל ליצור קשר עין או להיות בטווח של שליפת אקדח. אם זה היה breaking bad שנינו היינו כבר מתים. אבל זה לא היה, ושוב קרץ ניצל במזל מהטיפשות והרמזור התחלף אז נתנו גז ונסענו, ורק כשנכנסו למתחם אוכל וראינו שהוא לא אחרינו אז נרגענו...
 |
| מזל שפילי היה איתנו אחרת בכלל לא היו תמונות מאותו יום! |
כמו שכבר דיי ברור, לא צילמנו הרבה באותו יום... תדלקנו בסאלט לייק סיטי ונסענו דרומה לכיוון הקניונים. הצלחנו בפעם הראשונה, למרות היציאה המאוחרת שלנו, להגיע לפני החושך למלון שלנו ב Panguitch שזאת עיירת שני מלונות וכלב, אבל במקום דיי קרוב לברייס קאניון.
-מעולה: להגיע למלון לפני שניהיה חושך
-מעפן: המייבש כביסה במלון בסאלט לייק סיטי
-מפחיד: נהג סוחר סמים
-מפתיע: שהספקנו לראות את כל "חופן דולרים" לפני שהכביסה סיימה
בפרק הבא מורסי וקרץ בורחים מהסופה של השטן...
No comments:
Post a Comment