אחרי נסיעה של כמה ימים במדבריות ובהרים של קליפורניה, הגיע הזמן להיכנס שוב לעיר הגדולה. הפארקים של הסיירה נבאדה נמצאים פחות מיום נסיעה מסאן פרנסיסקו. אז התארגנו ונסענו מערבה.
תוך כמה שעות בודדות כבר התחלנו לראות סימנים של ציביליזציה. אבל בעיקר המון טורבינות רוח שקרץ אוהב לצלם. היו גם כמה וכמה עיירות וערים שצצו להן בדרך ככל שהתקדמנו לכיוון המפרץ.
כמיטב המסורת שלנו, לא תכננו כלום לגבי סאן פרנסיסקו, וגם לא היה לנו שום מושג מתי נגיע ומתי נעזוב. זה כמובן בשביל שנוכל לאלתר ולשנות תוכניות לפי איך שבא לנו באותו הרגע אבל בעיקר בגלל ששנינו היינו עצלנים מידי לקרוא על זה עוד בארץ.
אז אמרנו שנחליט כשנגיע. ואז בכניסה לעיר שילמנו את אגרת השימוש בגשר ומשם היינו צריכים להתחיל לחשוב מה בא לנו לעשות בעיר הזאת בכלל....
בוקר במלון היוקרתי שלנו ליד יוסמיטי. רצינו לצאת מוקדם כדי שישאר לנו עוד זמן לבלות כשנגיע לעיר.
בדרך נתקלנו בכל מיני ערים מתפרסות עם בתים צמודי קרקע משוגעים. יש להם שם שטחים כמו זבל. בכלל לא מקנאים.
 |
| שכונות שלמות של בתים כאלה - לא חסר להם פה מקום לנדל"ן |
בסוף הכביש המהיר לקח אותנו כבר לתוך הגוש שמקיף את סאן פרנסיסקו על החוף. כבר הייתה שעת צהריים אז מצאנו בגוגל פאנדה אקספרס קרוב ועשינו עיקוף קטן לאכול שם. בכל זאת, אם אוכלים פיצתה והמבורגר אתמול אז צריך לגוון עם סיני ומקסיקני היום....
אחרי ארוחת הצהריים הגענו סוף סוף לגשר שמוביל לעיר עצמה. כמובן שמשלמים שם אגרה לעבור אבל לא היה לנו אכפת. היינו על החוף של הפסיפי שוב, וזה כל מה שהיה חשוב.
 |
| אי המטמון זה פה?! |
כמובן שלא ידענו לאן ליסוע ומה לעשות, אז קרץ אמר בוא נלך לפארק של סאן פרנסיסקו. על המפה הוא נראה כמו גרסא מוקטנת של סנטרל פארק (אחד המקומות היפים) אז בטח גם כאן זה משהו מגניב.
 |
| אגם |
אז יש שם אגם וכאלה. בתכלס הפארק הזה לא מי יודע מה גדול ולא מי יודע מה מרשים. גם סאן פרנסיסקו לא בדיוק מנהטן שאתה חייב לברוח מהבניינים והמכוניות אז אתה הולך לחפםש שקט בפארק. אז עשינו סיבוב קצר, התלבטנו שעות עם לשלם כניסה לגן הבוטני (מצד אחד, זה בסה"כ איזה 15 דולר, מצד שני אנחנו ממש לא בקטע של עצים עם שלטים).
אז יש בפארק כל מיני גנים יפניים וגנים בוטניים ואיזה שיעמום.
 |
| עוד גנים |
הסתובבנו קצת ליד המזרקה והחלטנו שזהו מיצינו את הפארק הזה...
 |
| קרץ ליד המזרקה. עכשיו עשינו וי גם על הפארק הזה |
גם היה היפסטר שמנגן על דברים כאלה:
בקיצור, הלכנו לים. שמסתבר שהוא בכלל לא רחוק משם. אפילו שהיה שמש הייתה כל הזמן רוח קרירה מהאוקיינוס שאפילו קרץ לבש פליס.
 |
| היה שם קצת רוח |
עייפים אבל מרוצים שהגענו לעיר, התחלנו לחפש מקום לישון בסביבה. כמובן שבתוך העיר הלינה יקרה בטירוף, אז החלטנו ליסוע קצת צפונית לדאון טאון ולישון בצד השני של המפרץ. מה שגם נתן לנו הזדמנות לראות ואכן ליסוע על הגשר המפורסם ביותר בעולם:
 |
| חוצים את הגשר |
כמובן שאמריקאים, בהיותם אמריקאים, דאגו שיהיה נקודת תצפית מסודרת עם חניון איפה שאפשר ללכת להצטלם עם האטרקציה המסויימת בלי דאגות. מורסי וקרץ תמיד בעד לסמן וי אז נכנסו לחניון, חיכינו שכמה אנשים יסיימו לעשות סלפי ובאנו לעשות אחד בעצמינו...
 |
| גשר הזהב ורומנטי |
קרץ כמו תמיד גם עשה לעצמו עבודה נוספת בעריכת התמונות בבית וצילם פנורמה עצומה של 45 תמונות.
עוד כמה תמונות של קרץ ומורסי בשביל שנוכל לומר שהיינו פה (אבל תכלס גשר מרשים, לפחות כמו הסכר ההוא).
 |
| קרץ לא מבין מה ההתלהבות |
בגלל שהגענו חזרה לעיר אז כמובן שהיינו צריכים לעצור לקניות באחד הקניונים המקומיים. כי ארה"ב איז אול אבאוט דה שופינג יו נו...
 |
| מורסי נתפסה כשהיא במסע שופינג פרוע |
עד שהגענו לעיירת השקר כלשהו בה ישנו, כבר היינו עייפים ורעבים. במלון הייתה אישה בקבלה מאחורי זכוכית משוריינת שזה היה טיפה מלחיץ, והיו כל מיני אנשים שהסתובבו שם במלון שנראו טיפה מלחיצים, אבל מצד שני גם היה walmarts ממול לחניה של המלון אז לפחות עשינו קצת קניות לפני השינה. ברוח ההצלחה שלנו להגיע חזרה לחוף המערבי קנינו שמפניה זולה וארוחת ערב מאוחרת בטאקו בל (גיוון באוכל כבר אמרנו?).
ליד החדר שלנו עמדו ודיברו בספרדית כמה בריונים שהיינו בטוחים שירצחו אותנו בלילה (כי זה מה שבריונים מקסיקניים עושים בסדרות אמריקאיות - שאם חושבים על זה הן המקור היחיד שלנו לאינפורמציה על המדינה הזאת).
אבל הם לא רצחו אותנו בסוף, אולי בגלל הפקק של השמפניה שיצא בכזה פיצוץ שגם לא מצאנו אותו (הוא התאייד) וגם זה נשמע כמו חיסול בתוך החדר שלנו. כנראה הם חשבו שאנחנו חמושים...
*מעולה: גשר הזהב
*מעפן: להתלבט על כניסה לגני הבוטניים
*מפתיע: בקבוק שמפניה מתפוצץ
*מפחיד: מקסיקנים מחוץ לחדר
בפרק הבא, מורסי וקרץ נוסעים בקרונית...
No comments:
Post a Comment