אחת ההמלצות שחזרה אצל כולם לגבי טיול בחוף המערבי הייתה נסיעה בכביש מספר 1 מסאן פרנסיסקו ללוס אנג'לס. יש כביש יותר מהיר שנוסע בקו ישר בין שתי הערים אבל כביש 1 הולך לאורך החופים של האוקיינוס השקט, הצוקים המרשימים והעיירות הקטנות והתיירותיות.
נשארו לנו עוד קצת פחות משבועיים לפני הטיסה שיוצאת מלוס אנג'לס, ורצינו להשאיר עוד כמה ימים שם, אז החלטנו שהיום כבר נעזוב את אזור סאן פרנסיסקו ונתחיל ליסוע דרומה. היינו קצת דרומית לסאן פרנסיסקו עצמה, אז בדקנו איזה דברים מעניינים יש לראות פה לפני שאנחנו עוזבים. החלטנו שלפני שנצא לדרך נספיק עוד לראות כמה נקודות עניין שמצאנו בחיפוש מהיר בגוגל מפס.
הנקודה הראשונה שהלכנו לראות כמו תיירים טובים הייתה... ובכן... המשרדים של גוגל במאונטיין וייו...
 |
| מורסי בשטח האויב |
חנינו כמו פושעים במגרש החניה של גוגל (מורסי כל הזמן הזהירה שהם יודעים שאנחנו לא שייכים - הם גוגל הם יודעים הכל) אז הלכנו ברגל לכניסה למתחם שלהם איפה שיש אופניים צבעוניות ספסלים שמחים ומידי פעם מתכנת אסייתי שנראה שרק עכשיו סיים קולג' וכבר מרוויח פי עשר מהמשכורת של שנינו ביחד.
 |
| האופניים של גוגל גם עוקבות אחרי הנתונים הביומטריים שלך ושולחות נתוני נסיעה אנונימיים לגוגל. אבל הן בחינם |
אז הזלנו קצת ריר על המקום הטכנולוגי הזה, מורסי הצטלמה עם השלטים כדי שהיא תוכל להתגאות מול החברים בעבודה שהיא הייתה בבסיס של האויב ואז החלטנו להימלט לפני שהשומרים יבואו לקחת אותנו לחקירה בגין נסיון ריגול (ואז הם ישלפו את ההיסטורית חיפוש שלנו וזה יהיה הסוף שלנו).
משם המשכנו מרחק נסיעה קצר לקמפוס של אוניברסיטת סטנדפורד. קרץ אומנם כבר ביקר באוניברסיטה או שתיים בארצות הברית, אבל סטנדפורד נחשבת אחת הגדולות, ואחרי כל המאמרים המדעיים, הסיפורים ששמע מחברים בעבודה ובעיקר אחרי כל הסרטי קולג' האמרקאים הוא היה חייב לראות בעצמו.
 |
| סטנדפורד, איפה שהמציאו את המאיץ הליניארי, את הטיפול החדש לטרשת ואת הפינג פונג בירה |
תכלס קמפוס יפה. לא היו המון סטודנטים (כנראה הם עדיין בחופשה) ובעיקר לא ראינו בכלל מסיבות בירה ושחקני פוטבול שהולכים לאימון עם החברות המעודדות שלהם. קצת מאכזב.
בכל מקרה החלטנו שראינו את כל מה שיש לראות פה וחתכנו ישירות להתחלה של כביש 1. בחרנו נקודה אקראית על המפה איפה שנראה שיש חוף יפה, במקום שנקרא האף מון ביי (half moon bay) שם מצאנו חוף חמוד ודיי ריק אז חנינו וירדנו למים.
אמנם חשבנו שאנחנו הולכים לים וזה, אבל מזג האוויר של ספטמבר והרוחות של האוקיינוס השקט לא שיתפו פעולה. מורסי במעיל פוך וצעיף, ואפילו קרץ עם פליס. היה קר, אבל עדיין חוף מהמם.
כמובן שקרץ עשה קצת פפארצ'י על כל מיני אנשים אקראיים שבאו לחוף. כמו שאתם רואים היה דיי הרבה רוח וגלים ולא בדיוק סימפטי להיכנס למים.
 |
| סלפי גלים |
קרץ שלח את מורסי לעמוד ליד המים בשביל תמונה. כמובן שהוא בכלל לא חשב שהיא עלולה להירטב מגל גדול או משהו.
 |
| מורסי והגל הגדול שעומד לסחוף אותה. קרץ ממש קיווה לתפוס אותה נרטבת |
אחרי זה התחלנו להיות רעבים אז חזרנו לכביש איפה שמייד מצאנו נקודת עצירה עם מקדונלדס וסאבויי. קרץ קנה כריך של רציניים ומורסי שכבר הייתה נורא רעבה קנתה איזה 16 נאגטס לבד (כי זה זול וכי אמא ואבא לא פה לומר לה שזה מוגזם ואיך היא תאכל את כל זה). אחרי משהו כמו 12 היא נכנעה וקרץ היה צריך לאכול את הנותרים ולפנות אותה באלנוקה לאוטו. אחרי שנ"צ קטן בשמש דרך השמשה הקדמית של האוטו היא התאוששה...
הכביש ממשיך לאורך החופים השונים, חלקם קלים לגישה עם חול שכיף להכנס, חלקם צוקים עצומים עם סלעים שמגיעים עד למים. עצרנו בעוד נקודה אקראית על חוף קצת יותר סלעי.
 |
| סטודנטים משועממים הולכים לים לנוח מהסמסטר הקשה שעברו בסטנפורד |
מורסי אפילו הלכה לדגמן על אחד הסלעים את אופנת REI קיץ 2015...
 |
| פוך וטייטס הולך להיות הלוק של 2016 |
תכלס כביש מהמם. קרץ רק רצה לעצור לצלם בכל שניים וחצי קילומטר, ומורסי בנתיים מצאה לנו מלון באחת העיירות על החוף.
בשלב מסויים גם עצרנו לראות גלשני רוח (אחד מהדברים האלה שקרץ פשוט חייב לצלם תמיד) אז קודם כל צילמנו פנורמה של החוף עם הגולשים.
מעניין אם האנשים שגרים פה והולכים בכיף שלהם בחופש לעשות גלישת רוח על החופים המדהימים האלה יודעים שהם גרים באחד המקומות היפים בעולם... מעניין אם הם יודעים להעריך את זה... לפי איך שיש שירים ברדיו על קליפורניה בערך פעמיים בשעה מאז שנכנסנו לקליפורניה אז כנראה שהם מודעים למצב!
 |
| אובססיות צילום של קרץ: גלשני רוח, טורבינות רוח, ומורסי כשיש לה מצב רוח |
חוץ מאיתנו היו עוד תיירים על הכביש. גם אצלם יש אחד קרץ שמצלם שעות ואחת שמשתעממת באוטו. רק שלהם יש אוטו הרבה יותר סקסי וציוד צילום הרבה יותר רציני.
 |
| ?יש לך עדשה ממש גדולה. אתה אולי מנסה לפצות על משהו |
בסופו של דבר הגענו לעיירת מונטריי איפה שמורסי מצאה לנו מלון ללילה. הלכנו לראות איזו נקודת תצפית חמודה לפני שנכנסנו לעיר.
המשכנו לתוך העיירה ועשינו סיבוב בפארק של מונטריי, שהיה דיי מעפן יחסית לדברים שכבר ראינו בטיול.
 |
| נשיונל פארק מונטריי |
עשינו סיבוב במרינה, איפה שמסתבר שאסור לדוג, אבל מותר להחנות את היאכטה שלך.
 |
| "מועדון יאכטות" |
השמש כבר התחילה לשקוע אז נסענו מהר מהר לנקודה האחרונה במסלול שלנו. הרי החלק הכי חשוב בטיול זה שיהיה רומנטי. אז הגענו בשעת השקיעה לנקודה Lover's point במונטריי. כן, ראינו את זה במפה בטלפון קצת לפני שהגענו לעיר אז זרמנו עם זה.
 |
| מורסי חיה בשביל הדברים האלה |
יש שם פארק קטן עם כמה עצים, חוף סלעי מהמם ועוד כמה זוגות שבאו להיות רומנטיים.
 |
| נקודה רומנטית |
הגענו בדיוק בזמן לשקיעה והיה ממש אור טוב על הצוקים והים.
 |
| צוקים וים סוער איזה מגניב |
מורסי הייתה ממש אמיצה וטיפסה על הצוקים בשביל להגיע לנקודת תצפית טובה.
 |
| שוב קרץ גורר את מורסי לסכן את חייה רק בשביל נקודה טובה יותר לצילום |
משם עברנו בחנות סופר קטנה וקנינו כל מיני חטיפים לעשות ארוחת ערב מיקרוגל במלון. כשהגענו למלון כבר היה חושך ופתאום האישה במלון אמרה שהיא לא קיבלה את ההזמנה שלנו ושהם מלאים ואין להם מקום בשבילנו. אחרי שקצת התעצבנו ועשינו שיחה לשירות לקוחות של פרייסליין (האתר הזה שאתה מוצא מלונות מיסתוריים בזול בלי לדעת איזה מלון אתה קונה) אז הם הודו בטעות וסגרו לנו מלון הרבה יותר שווה (בסט וסטרן אקסטרה, שזה באמת היה אחד המלונות הפאנסיים של הטיול). אז בסופו של דבר זה דווקא היה מגניב שהם שכחו מאיתנו.
 |
| תצפית על הפארק מהצד של הים |
בגדול מונטריי עיירה חמודה, אבל קצת מצועצעת. בכל מקרה אנחנו ממש אהבנו את הקטע הזה של הנסיעה על החוף, ולוס אנג'לס עוד הייתה רחוקה...
*מעולה: שקיעה בLover's point
*מעפן: קר כשהולכים לים
*מפחיד: גלים גדולים שכמעט תפסו את מורסי
*מפתיע: מלון בחינם
No comments:
Post a Comment