מספיק עם השטויות. הגיע הזמן לצאת לדרך, לקחת את ההגה בידיים ולהתחיל במסע עמוס קלישאות.
היום התחיל בקלישאה לפיה היינו חייבים לאכול בסטארבאקס לפחות פעם אחת לפני שעוזבים את סיאטל. אחרי שסיימנו את הסנדוויץ והסלט פירות (במחירים מופקעים כמובן) המשכנו עם המזוודות להתגלגל שלושה בלוקים לכיוון ההשכרת רכב.
אחרי ההסתובבות של היום הקודם, זה כבר ממש לא הרגיש לנו הרבה. שם מלאנו טופס קצר ועלינו למעלה איפה שחיכינו בתור איזה שעתיים עד שקיבלנו רכב.
כנראה שהיה להם לחוץ וחסרות מכוניות, כי במקום הטויוטה קורולה שהזמנו קיבלנו ביואיק שחורה מבריקה עם גג שמש וכפתורים כמו שיש לאנטרפרייז.
 |
| הטיפות על הפרונט, זה לא מים |
ארזנו את המזוודות בבגאז' (אוטו אמריקאי, יש מקום לשים אחת ליד השנייה) והתחלנו ליסוע צפונה. העצירה הראשונה שלנו הייתה בחנות ציוד טיולים, להכין את מורסי לחורף הקנדי הקר.
 |
| כמו "למטייל", אולי קצת יותר גדול |
החנות, REI, היא בעצם גן שעשועים ענק למטיילים עם יער ומפל שבנו באמצע האזור תעשייה מחוץ לחנות. יש שם שתי קומות עצומות ומרתף, ואת כל הציוד המגניב והפטנטים שקרץ רק יכול היה לחלום עליו. באופן מפתיע, קרץ דווקא לא קנה שום דבר (הוא כבר מצוייד למשעי) אבל מורסי עשתה את השופינג של החיים ויצאה עם שני מעילים פוך ומיקרו פליז.
קרץ: "אני מעדיף לשלם עכשיו, יעלה כמה שיעלה, בשביל לדעת שלא יהיה בכי של 'קר לי' בחודש וחצי הקרובים!"
נסענו צפונה עוד יותר. עצרנו בקניון ביציאה מהעיר לקנות כרטיסי סים מקומי. אחרי שהתלבטנו ובדקנו גילינו שהסלולרי של קרץ לא מצליח לקבל רשת בשום סים אבל האייפד שלו כן. סוף סוף משהו שימושי לעשות עם המגש כוסות תה הזה...
ביציאה מהקניון הייתה מסעדה מקסיקנית רצינית. קרץ חשב שהוא יזמין בוריטו, שזאת לרוב מנה לא גדולה, ואז יעזור למורסי עם המנה שלה.
 |
| זה בוריטו ענקי מתחת לירקות שם או שאתה סתם שמח לראות אותי |
העובדה שלמורסי היה אומץ להזמין מקסיקני זה בכלל יוצא דופן, למרות שרוב המרכיבים: אורז, שעועית, בשר טחון, עגבניה, חסה וגבנ"צ, היא אוכלת בלי בעייה. מסתבר שלערבב אותם ביחד דווקא זורם...
כמובן שקרץ לא היה מסוגל להתמודד עם הבוריטו, והמלצר דיי מהר הגיע והציע לנו קופסא בטון מרחם אבל גם לא מופתע. עד שאכלנו את השאריות האלה כבר היינו במדינה אחרת אבל לא חשוב.
 |
| קרץ שמן, גם בגלל העדשה שמעוותת וגם בגלל הבוריטו |
אחרי מעבר חסר תוחלת בחנויות אאוטלטים מצפון לסיאטל, הגענו לרגע המרגש, מעבר הגבול לקנדה. פתאום הכל היה ירוק יותר. האוויר היה נקי יותר. הנהגים היו אדיבים יותר. באמת הם מגזימים עם זה בקנדה, אתה יכול להיות במרחק קילומטר והם עדיין יעצרו לך רק שתעבור ושיהיה לך יום טוב. חולים.
לקראת ערב הגענו לונקובר, וכמה שהיינו עייפים נכנסו לעיר כדי להיפגש עם חברים של מורסי שעובדים באנימציה שם.
 |
| REI אדר ושחף ומורסי מדגמנת אופנת |
יצאנו לבר, הסכמנו שהקנדים נחמדים יותר מידי, מורסי לבשה את המעיל פוך החדש שלה ולא התלוננה שקר, וגם גילינו שלכסף קנדי שיצא לאחרונה מהכספומט יש ריח של מייפל. ברצינות. תבדקו את זה בפעם הבאה שאתם שם, לשטרות של המאה יש ריח של סירופ.
- מעולה: דייט עם אדר ושחף
- מעפן: לחכות בתור שעה לקחת אוטו
- מפחיד: גשר חלל בכניסה לונקובר
- מתפיע: שהיה לנו כח לצאת לבירה בערב
בפרק הבא, מורסי וקרץ מוצאים את עצמם בג'ונגל העירוני של ונקובר...
No comments:
Post a Comment