אוגוסט 23: סהרוריים בסיאטל

למרות כמה שהיינו עייפים ביום שלפני, עדיין התעוררנו בשבע בבוקר (יותר נכון ארבע אחה"צ בשעון שלנו). לקחנו שני לילות ביאטל בשביל לראות קצת את העיר ולהתאושש. 

מצאנו את עצמינו מסתובבים ברחבי העיר, מתעייפים קשות, ובעיקר לא מצליחים למצוא מה לאכול לארוחת הערב... 

כל זאת ועוד בפרק השני של "המאלתרים"... 

דבר ראשון שעשינו על הבוקר היה לרדת לכיוון הים, איפה שאמור להיות שוק רחוב pike המפורסם. בדרך אפילו ראינו את מוזיאון האמנות של סיאטל. ראינו זאת מילה טובה כי לא באמת נכנסנו אנחנו חסרי תרבות ואנחנו לא עושים דברים כאלה. אבל הינה תמונה שלו מבחוץ:

אז הגענו לשוק עצמו, שהוא מקורה, ויש בו מלא מלא דברים לצלם. קרץ היה כשמו וצילם אינסוף ומורסי רק רצתה להתקדם ולהגיע לצד השני. תופעה זאת עוד תחזור פעמים רבות בטיולינו. 

 מלא דגים וסרטנים מסריחים

קרץ ממש אוהב לצלם אנשים אחרים מצלמים

פירות וירקות זה אטרקציה בארה"ב

בקצה השני של השוק יש את ה Starbucks הראשון המקורי, שנראה דיי נחמד מחוץ אבל היה מפוצץ ברמות עם תור עד הבחוץ. ממש בית קפה סלב, אז צילמנו מבחוץ, עשינו וי על האטרקציה והמשכנו הלאה. 

אמריקאים הם האלופים בעמידה בתורים בכניסה לדברים

בשלב כלשהו התחלנו ללכת לכיוון הSpace Needle שהיא האטרקציה הכי בולטת בעיר הזאת. 

עב"מ ומספר צלחות לווין שמחפשות אותו

רצינו לאכול פה אבל היה מלא תור

ההיילייט של היום מבחינתינו היה מוזיאון המוסיקה (תכלס זה גם דיי מוזיאון סרטים) שמורסי אמרה שהיא רוצה ללכת אליו אפילו שזה מוזיאון. יש לו צורה ממש מגניבה מבחוץ. 

נראה כמו חללית שהתרסקה

ליד המוזיאון נמצאת הכניסה ל Space Needle אבל זה היה נראה לנו יקר ומשעמם, משעמם ויקר. 

זווית קצת אחרת על המגדל המפורסם הזה

מוזיאון המוסיקה, שהיו בו כמה מייצגים מגניבים במיוחד כמו פסל הגיטרות העצום הזה מאחורינו. 

קרץ מסתיר את החלק התחתון של הפסל בעזרת הבטן העצומה שלו

 הגיטרה של קורט קוביין והכרס של קרץ

עוד כמה מייצגים מגניבים. חדר של משחקי מחשב ישנים וחדשים בעיצוב פיקסלים. ומרתף שלם בנושא סרטי מדע בדיוני... 

יש גם מרתף שלם של סרטי אימה. מגניב מגניב. 

בקומה העליונה יש אגף שלם של אנימטורים קלאסיים של לוני-טונס:

that's all folks! 

ככה קרץ מרגיש כל פעם כשהוא מקבל חבילה מדיל אקסטרים

אחרי המוזיאון כבר היינו ממש רעבים אז קרץ הסכים שנלך למקדונלדס. רק כי היינו נואשים. אבל הוא הבהיר למורסי מייד שזאת הפעם היחידה בטיול ומהרגע הזה עוברים לאכול את כל מליוני הסוגים השונים של ג'אנק פוד שיש בארה"ב. 

המקדונלדס הראשון - והאחרון של הטיול

אחרי זה כבר ממש היינו עייפים אז חזרנו למלון ועשינו שנ"צ ללא בושה. אחד היתרונות של שני לילות באותו מלון זה שלא צריך לעשות צ'ק אאוט ואפשר לישון צהריים. 

בערב הסתובבנו איזה שלוש שעות ברחובות שסביב המלון בחיפוש אחר משהו טעים ולא יקר לאכול. המלון המעולה שלנו היה ממוקם בשכונה של תיירים בלב העיר ורוב המקומות היו ממש פאנסי מידי בשבילינו (גם כי קרץ דיי קמצן וגם כי מורסי בכלל לא אוכלת דברים טעימים עם תבלינים וכל זה). 

בעשר מצאנו סאבוואי פתוח אבל מורסי אמרה שלא בא לה סנדביץ פסטרמה. אז אחרי שהיינו בכל אחד מהרחובות ברדיוס חמישה בלוקים מהמלון, נכנסו ואכלנו פיצה יקרה בבאר של המלון. ובירות יקרות גם. אבל היינו כל כך רעבים שכבר לא עניין אף אחד, רק תביאו לי את הפיצה שלי! 

רואים שלא היה לנו כח כבר בלילה, לפי זה שקרץ לא צילם כלום ושם תמונה מהבוקר במלון בתור אילוסטרציה

כן, קראתם נכון, אכלנו המבורגר לארוחת צהריים, ופיצה לארוחת ערב. מורסי הייתה מאושרת. הכרס של קרץ גם. מסתבר שזאת לא תיהיה הפעם האחרונה שאנחנו אוכלים ככה בטיול הזה... 

• מעולה: מוזיאון המוסיקה
• מעפן: שלא מצאנו ג'אנק פוד בשום מקום
• מפתיע: שקרץ הסכים ללכת למקדונלדס... 

בפעם הבאה, מורסי וקרץ עוברים את הגבול.