אוגוסט 25: ונקובר

ובכן התעוררנו במלון ראמאדה המעט מקופח והבנו שיש לנו יום או יומיים (או כמה שנרצה) לבלות בעיר ונקובר. 

הרבה אמרו לנו שזאת עיר מגניבה, עם נופים ואווירה טובה והמון ים ואנשים. אז לא ידענו מה לעשות עם כל זה אז הלכנו לחפש איזה יער להרגע. 

אוגוסט 24: עוברים את הגבול

מספיק עם השטויות. הגיע הזמן לצאת לדרך, לקחת את ההגה בידיים ולהתחיל במסע עמוס קלישאות. 

היום התחיל בקלישאה לפיה היינו חייבים לאכול בסטארבאקס לפחות פעם אחת לפני שעוזבים את סיאטל. אחרי שסיימנו את הסנדוויץ והסלט פירות (במחירים מופקעים כמובן) המשכנו עם המזוודות להתגלגל שלושה בלוקים לכיוון ההשכרת רכב. 

אחרי ההסתובבות של היום הקודם, זה כבר ממש לא הרגיש לנו הרבה. שם מלאנו טופס קצר ועלינו למעלה איפה שחיכינו בתור איזה שעתיים עד שקיבלנו רכב. 

אוגוסט 23: סהרוריים בסיאטל

למרות כמה שהיינו עייפים ביום שלפני, עדיין התעוררנו בשבע בבוקר (יותר נכון ארבע אחה"צ בשעון שלנו). לקחנו שני לילות ביאטל בשביל לראות קצת את העיר ולהתאושש. 

מצאנו את עצמינו מסתובבים ברחבי העיר, מתעייפים קשות, ובעיקר לא מצליחים למצוא מה לאכול לארוחת הערב... 

כל זאת ועוד בפרק השני של "המאלתרים"... 

אוגוסט 22. יום טיסה

מוקדם בבוקר של ה22 באוגוסט יצאנו במונית לשדה.

אחרי חודשים של תכנונים התבוננות במפות וחפירה בספרי טיולים הרגשנו מוכנים לירח דבש בארה"ב. 

סגרנו השכרת רכב ומלון לשני לילות בסיאטל. ידענו שאנחנו רוצים להיות בקנדה, בפארק ילוסטון ובקליפורניה. בעצם אלה הדברים היחידים שידענו כי בתכלס לא באמת היה לנו כח לתכנן שום דבר בטיול הזה.