היה לנו עוד יום אחרון בניו יורק לטיול הזה. מצד אחד עצוב כי נורא היה לנו כיף בטיול הזה. מצד שני, כבר התחשק לנו קצת לחזור הבייתה לנוח מכל הנסיעות והסחיבה של המזוודות (בעיקר קרץ, למורסי לא היה אכפת מהמזוודות). גם ניו יורק הייתה צפופה ומגעילה משום מה והחלטנו לנצל את היום כמה שאפשר ואז לעוף משם אחרי שעשינו וי על כל הדברים שחשוב לעשות בעיר.
לא, לא התחשק לנו ללכת לראות שוב את גשר ברוקלין או דברים כאלה. ואת סנטרל פארק שקרץ מאד אוהב כבר ראינו יום לפני. אנחנו מדברים על הדבר הכי חשוב שיש לעשות בכל ביקור בניו יורק... שופינג כמובן!
בין המלון היקר במיוחד לבין החנויות שמצאנו בדרך, ניו יורק הסתמנה להיות החלק היקר של הטיול... אבל בגלל שכבר היינו בסוף ולא היה אכפת לנו לחזור הבייתה בלי שקל על התחת זה היה נראה כמו המקום הנכון לעשות שופינג. וחוץ מזה לשנינו אין כזה טעם יקר בכל מקרה...
השתדלנו לצאת מוקדם וללכת מרחק קצר לטיימס סקוור בשביל לראות אם יש כרטיסים להופעות בזול. באופן לא מפתיע, לא נשארו להם כרטיסים מוזלים לשום דבר טוב, והמופעים הטובים והמוכרים היו ממש יקרים. אז במקום זה לקחנו רכבת לדאון טאון ונכנסנו לחנות האהובה על מורסי.
היינו בכמה סניפים עד שמורסי הרגישה שהיא מצאה את כל הבשמים והקרמים שהיא חיפשה. וגם בדרך נכנסו לאמריקן איגל או משהו כזה - היו כל כך הרבה חנויות לראות!
 |
| פילי במיוחד אוהב להריח את הבשמים |
אחרי חיפוש של יבשת שלמה מורסי מצאה סוף סוף את הקרם המסויים שהיא חיפשה שלא היה במלאי בשום מקום. קרץ מראש אמר שאם יש את הקרם הזה איפהשהו זה בטח יהיה בסניפים של ניו יורק. מורסי העמיסה קרמים ובשמים בשבילה ובשביל חברים, בני דודים, אנשים מהעבודה וגם לשיננית ולשכנה ממול. למעשה קרץ בפעם הראשונה בטיול התחיל לדאוג שנעבור את הסף של עודף משקל בטיסה חזרה.
 |
| קרמים של ויקטוריה לפי משקל ובשמים בתפזורת |
אחרי שהעמסנו את השלל וקרץ כבר היה מותש מללכת הלוך חזור בחנות בזמן שמורסי מריחה את הכל, נכנסו בתור פיצוי לחנות הרבה יותר כיפית...
 |
| REI חנות הדגל של |
שם קרץ התחדש בתיק טיולים / בית ספר חדש וסקסי - ובאמת התחיל לתהות איפה נשים את כל השופינג הזה בטיסה חזרה...
 |
| ...כל אחד עם השופינג שלו |
מורסי זכרה שיש איזו מסעדה מגניבה של ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד אז נסענו לשם ברכבת התחתית.
כמובן שברגע שהגענו לשם המסעדה כבר הייתה סגורה אז חיפשנו בגוגל אם יש עדיין דבר כזה. בסוף מצאנו מסעדה שעונה לשם הזה אבל היא הייתה הרבה פחות מגניבה ממה שמורסי זכרה. אז עשינו מה שכל תייר טוב עושה: הצטלמנו עם השלט והלכנו לאכול פיצה... |
| המסעדה של ג'קיל והייד הלא מקורית |
אכלנו פיצה באיזה מקום מוזר ברחוב ודווקא היה דיי טעים. החלטנו לחזור לנוח קצת בחדר.
 |
| הרחובות בשכונה של הג'קיל והייד הלא מקורית |
תפסנו רכבת חזרה למלון ואמרנו שעוד מעט נצא לעוד סיבוב. היינו כבר גמורים מטיולים וגם בכל מקום שהלכנו היה ממש מלא אנשים ומגעיל.
 |
| עוד מעט נצא שוב |
בערב (אחרי מנוחה טובה במלון השווה שלנו) יצאנו לסיבוב לילי בטיימס סקוור.
רצינו ללכת לאכול איזה שייק מטורף שחברים המליצו לנו לשתות, אבל כמו כל דבר "מוכר" בניו יורק יש שם תור של מאה אנשים להיכנס. אז במקום זה הלכנו לקנות צעצועים בטיימס סקוור.
עשינו שופינג עד ששוב נגמר לנו הכח וקרץ התחיל ממש לדאוג שנעבור את המשקל המותר בטיסה חזרה. בסוף אכלנו ארוחת ערב בפאב אירי דיי מגניב לפני שהתחלנו לחזור לכיוון המלון. בשלב כלשהו קרץ הבין שיש עצרת כללית באו"ם באותו הזמן. זאת כנראה הסיבה שהעיר הייתה כל כך מלאה אנשים...
בסוף מצאנו חנות מזכרות ליד המלון שנראתה דיי נחמדה אז קנינו שם עוד קצת שטויות של תיירים ואפילו מזוודה קטנה שעולים איתה למטוס. כן, קרץ נשבר והודה שיש לנו יותר מידי שופינג וצריך לסחוב קצת איתנו לטיסה במזוודה קטנה כדי לא להיות באובר-וייט....
בסה"כ היה יום מעייף אבל כיפי ולגמרי הרגשנו שסגרנו את הפינה מבחינת השופינג הנדרש לטיול בארה"ב.
*מעולה: מצאנו את הקרם של ויקטוריה שמורסי חיפשה
*מעפן: שהמסעדה של ג'קיל והייד המקורית הייתה סגורה
*מפתיע: שבדיוק בזמן שאנחנו בעיר יש עצרת של האו"ם
בפרק הבא (והאחרון) מורסי וקרץ טסים הבייתה...
No comments:
Post a Comment