Saturday, March 11, 2017

ספטמבר 29: ניו יורק סיטי

לא היה קל להגיע עד לכאן. היה כיף בחוף המערבי, והטיסות והנסיעות של היום הקודם עברו חלק איכשהו (זה נס). אבל סוף סוף היינו בניו יורק סיטי, התפוח הגדול, מנהטן איפה שהכל קורה. הייתה מין תחושה שהעיר עוד יותר מלאה באנשים מהרגיל. קרץ כבר ביקר פה כמה פעמים בטיולים קודמים ואף פעם לא הרגיש כזה לחץ של אנשים ברחובות, ובטח שלא היה כל כך קשה למצוא מלון לא-יקר בעיר. טוב, זה תמיד קשה, אבל אפילו מורסי לא הצליחה להשיג משהו במחיר שפוי. אז לקחנו מלון דיי פאנסי ליד טיימס סקוור באיזה 500 דולר ללילה ורשמנו את זה כהוצאה הכרחית לטיול. זה היה הכרחי כי א) זה לא שווה לבוא עד מנהטן ואז לישון במרחק קילומטרים מהעיר ורק לבזבז זמן על נסיעות, וב) מורסי כבר הייתה עצבנית על המלון המעפן של צ'יינה טאון מאתמול שזה היה נראה לקרץ מסוכן להתווכח. 

אז קמנו בבוקר, עשינו סיבוב בשכונה לאור יום, והמשכנו צפונה לכל האטרקציות של אפ-טאון. 










עוד לא יצאנו מהמלון וכבר מורסי מסתבכת עם החוק. סתם, היא רק רצתה להצטלם עם הניידת של המשטרה הכי מפורסמת בעולם. 


סוף סוף באו לעצור אותה

ראינו אנשים עושים התעמלות בוקר בסגנון סיני. הסתובבנו קצת בשכונה והלכנו לחפש מה יש עוד לראות פה. 

סינים ואומנויות לחימה מה עוד יש לומר

כמה דוגמאות לשכונת דאון טאון ניו יורקית טיפוסית. בצד שמאל אפילו רואים כמה סינים חוצים את הכביש ושלטים בסינית מעל איזו חנות. 


בתמונה הימנית לא רואים סינים כי זאת בכלל תמונה מהסיור שלנו במגרש של וורנר בראדרס. באמת נראה דומה... 

כמובן שמצאנו את עצמינו בחנויות של קראפ של תיירים. קרץ השתעמם אז הוא צילם הכל. 

מורסי בחנות מזכרות, המקום הטבעי שלה

אחרי זה חזרנו למלון כדי לקחת את המזוודות (שוב לרדת במדרגות המטורללות האלה עם כל הציוד, קרץ קילל). ירדנו למטה וקרץ אפילו הסכים שניקח מונית במקום לבזבז חצי יום על לסחוב מזוודות ברכבת (הוא כבר היה עייף מידי מהמדרגות בשביל להתווכח וגם ככה את כל הכסף שרפנו על המלון עצמו). 

היא לא נראית מרוצה מהמלון

ההבעה על הפרצוף של מורסי בתמונה הזאת אומרת הכל. היא הייתה עצבנית מאז שנכנסנו למלון הפשפשים הזה, והיא נשארה עצבנית כל הבוקר... עד שהגענו למלון המפנק החדש שלנו... 

עכשיו היא נראית מרוצה

רואים שהיא מבסוטה, לא? באמת היה מלון שווה. אחרי כל כך הרבה לילות במקומות הזויים ליד פארקים לאומיים ובעיירות קטנות וחשוכות הגיע לנו קצת להתפנק. 

הנוף מהחלון

עשינו סיבוב בשכונה (בשדרה התשיעית או משהו כזה. דיי קרוב לטיימס סקוור) ומצאנו איזה דיינר לאכול בו צהריים. זה ברור מה אכלנו שם כן?

כבר הרבה זמן לא אכלנו המבורגר

ואז קרץ החליט שחבל לבזבז יום עם מזג אוויר יפה, ונסענו מייד לסנטרל פארק לעשות שם טיול קצר של אחרי צהריים. 

עם אישה שנדחפת בתמונה מאחורה

האישה שמאוחרינו לא זזה לנו מהפריים אז התייאשנו ובסוף קרץ החליט שהוא מחזיר לה ופשוט מצלם אותה מצלמת. 


אפילו ראינו זוג מתחתן בפארק. רומנטי או מעפן? קשה לנו להחליט... 

רומנטי או מעפן? אתם תחליטו

קרץ לגמרי עף על הפארק הזה. לא ברור איך מקום שנראה כל כך ירוק ומלא בטבע נמצא בלב של מטרופולין צפוף ויוקרתי. איך היה להם שכל לבנות את הדבר הנהדר הזה ולא לוותר עליו לטובת עוד נדל"ן? הקונטרסט בין הבניינים והירוק פשוט מהמם. 


מצאנו שביל אקראי שבסוף לקח אותנו דרך היער ואל הטירה. 

קרץ ומורסי על הטירה ורומנטי

כמו תמיד יש מישהו רציני ואנחנו משתדלים להפריע לו לצלם כמה שיותר... 

תמיד יש איזה צלם רציני

במיוחד מגניבים השבילים שמתפתלים בין הגבהות, מעל ומתחת לגשרים, ונותנים לך ממש ללכת לאיבוד בפארק וכל פעם למצוא את עצמך על שביל אחר. 



כן, בקצה של הפארק יש פשוט אגם ענקי עם ברבורים ומזרקה והכל. כאילו יש פה טבע באמצע. זה דיי משוגע. וכמובן, יש את הרציניים שמשקיעים בתמונה... 

עוד אחת צלמת רצינית

אחרי שהתעייפנו מהסיבוב בפארק והתחיל להיות מעונן והיה נראה שאולי עוד יתחיל גשם, אז חתכנו חזרה למלון. מצד אחד הזמן בניו יורק היה קצר (ולא זול), מצד שני כבר שילמנו כל כך הרבה כסף על מלון שגם קרוב להכל וגם מפנק ממש... אז חזרנו לעשות שנ"צ ולאגור כוחות לערב. 


ואז כדי לעשות וי ולראות עוד כמה קלישאות, הלכנו הכי כמו תיירים לטיימס סקוור בלילה. 

מלא מלא אנשים כל הזמן


משם עשינו סיבוב דיי גדול בכל האזור של רחוב 50 עד 42, תפרנו את כל הדברים המפורסמים: מרכז רוקפלר, בריאנט פארק, הסיפרייה העירונית, וכמובן גראנד סנטרל. 

מרכז רוקפלר


בריאנט פארק

הספרייה העירונית

גראנד סנטרל אחד המקומות היפים

בדרך חזרה על השדרה החמישית נכנסנו לאכול במסעדת TGI-friday, מה שזה אומר זה thank god it's friday שמגישה אוכל אמריקאי מגוון (כלומר, כל מיני דברים מכל העולם). הכל היה ממש טעים... 


תודות לשנ"צ המעולה שעשינו קודם עוד היה לנו כוח להמשיך לבר של המלון לקוקטיילים כאילו אנחנו לפחות איזה שני אנשי עסקים שנפגשו במקרה לקוקטייל אחרי יום של פגישות עם מנכ"לים ובעלי מניות בוול-סטריט. אם כבר לגור ביוקר אז כבר לחיות בסרט, לא?

*מעולה: סנטרל פארק / שנ"צ
*מעפן: אסלה בצ'יינה טאון / אין דלת בשירותים של המלון החדש
*מפחיד: איש בקבלה שמקליד בטירוף בלי להוריד ממך את העיניים
*מפתיע: פצצת סירחון במעלית?






בפרק הבא: מורסי וקרץ עושים מה שעושים במנהטן... שופינג כמובן! 






No comments:

Post a Comment