Thursday, February 2, 2017

ספטמבר 26: וורנר בראדרס

שמחים ומותשים מהאימה והפחד שחווינו בלילה הקודם ביוניברסל, התעוררנו מאוחר ביום שבת האחרון שלנו בלוס אנג'לס. למעשה, הטיסה שלנו הייתה בעוד יומיים, והיה לנו רק עוד סטודיו אחד שאפשר לראות בעיר הזאת שעוד לא ביקרנו. 

בעצם, כן ביקרנו בו, יום לפני זה, אבל החלטנו לדחות ביום כדי לא לדחוף יותר מידי ביום אחד. מסתבר שזאת הייתה החלטה טובה. הסיור באולפני וורנר בראדרס לוקח יותר משעתיים והוא דיי מעייף. נכון שהרוב נעשה בקרונית כזאת, אבל עדיין זה משהו שלא משאיר הרבה זמן לשנ"צ. 

הגענו בזמן עם הכרטיסים שקנינו מראש והפעם לא חיכינו המון עד שנכנסנו. מסתבר שאחרי שראינו איך עושים חצי מהסרטים בהוליווד בתחילת השבוע ביוניברסל סטודיוס, וכבר חשבנו שראינו הכל, אז גילינו שעוד יש כמה דברים מגניבים לראות באולם הסרטים (והסדרות) שקורים במגרשים האחוריים של WB. וכאן לא היה פארק שעשועים, רק סיור באולפנים והמחסנים הבלתי נגמרים שלהם. 







היום הזה התחיל כבר בארוחת הצהריים. אחרי הבילוי הלילי ביוניברסל היינו מותשים ורצינו לישון כל היום. אבל בכל זאת היינו צריכים להגיע לסטודיו ועוד כמה דברים באותו יום. קפצנו לגריל היפני המוזר (אבל טעים) ליד המלון שלנו. 

היה כל כך טעים ביפני המוקפץ הזה שהלכנו שוב

אחרי זה היה לנו עוד קצת זמן לעבור בסטודיו של dreamworks ולהצטלם גם עם השער שלהם. אם היו נותנים לנו, היינו עושים גם כאן סיור (ורואים אנשים יושבים מול המחשב ועושים אנימציה, כנראה). מורסי הייתה גם נשארת פה ולא יוצאת. 


ואז החלטנו להפסיק לבזבז זמן ונסענו לוורנר בראדרס, איפה שכמובן עוברים ליד מגדל המים המיתולוגי. 


שוב בוורנר בראדרס


מפה לשם, נכנסנו לסיור, שהתחיל בבניין הקבלה שלהם איפה שלוקחים אותך ליד מלא פוסטרים של סרטים וסדרות שהם עשו ומכניסים אותך לראות סרטון קצר על ההיסטוריה של הסטודיו. אחרי זה עולים על קרונית כזאת ומתחיל הסיור האמיתי. 


גם כאן יש מלא מקומות "מפורסמים" מכל מיני סדרות. בגדול הם דיי ממחזרים את כל הלוקיישנים, ככה שכל היערות בכל הסדרות מצולמים באותו ריבוע של שלושים מטר של יער שיש להם בתוך הסטודיו. והצריף הזה שדקסטר השתמש בו בשביל לרצוח מלא אנשים, ובטח עוד כל מיני סדרות... 

murder shack


או למשל הבית הזה של אליסון מ"שקרניות קטנות ויפות".


אז המשכנו לאזור של הבמות קול, איפה שמצלמים את כל הסצנות פנים. כאן חלק מהבמות משמשות להקלטה של סרטים וסדרות באמת, וחלק הפכו למוזיאון שרק מציגים בו דברים לתיירים שעושים את הסיור. 



למשל לקחו אותנו למוזיאון באטמן לקראת 70 שנה להיוולדו או יותר נכון, לקראת הסרט החדש של באטמן נגד סופרמן שעמד לצאת באותו זמן. 

הבטמוביל של האביר האפל


ראינו פסל אז לא יכולנו שלא לעשות איתו סלפי ולהציק לו. במיוחד שהוא נראה כזה רציני... 



קרץ נזכר באוטו של באטמן הישן (מהסרט השני אני חושב) והוא ממש התלהב. איכשהו קרץ בן ה10 היה ממש בקטע של באטמן (רק קצת יותר מאיך שקרץ בן ה30). 

הבטמוביל של באטמן 2


אחרי זה עברנו למחסנים של הפרופס של וורנר בראדרס. שם לא רק הסטודיו הזה, אלא כל מי שעושה סדרה או סרט ופתאום צריך איזה חפץ אקראי יכול להשאיל אותו מהמחסן האינסופי שלהם. רהיטים, קישוטים לבית, טלפונים, דברים ישנים של פעם, כלי עבודה, מה שתרצו ושלא נדבר על תלבושות שגם זה יש להם אינסוף (האיש טוען שהם באמת לא יודעים כמה תלבושות יש להם, כי יש כל כך הרבה שאי אפשר לספור אותן בכלל אבל זה כנראה מאות אלפים). 


נראה כמו החדר של קרץ בבית


חפצים אקראיים כבר אמרנו?


?מרצ'נדייס

בדיוק באותו הזמן קרץ החליט לעשות שינוי קריירה ולהפוך לנשיא ארצות הברית. או לפחות, נשיא ארה"ב באיזו סדרה על הבית הלבן. 

פרזידנט קרץ

משם יצאנו לראות עוד כמה בניינים וחצרות שהופיעו בסדרות מוכרות (כמו למשל בית העירייה המפורסם של בטאמן הקלאסי). 


ואז היינו בניו יורק פתאום. תכלס לא קל להבחין שזה בכלל בניינים מזוייפים שיש להם רק חזית והם חלק מסט שממחזרים כל פעם כשצריך סט עירוני (פעם אחת ניו יורק, פעם אחת פריז, מה שבא לכם). 

נראה דיי משכנע

ויש את הרחוב הזה ששימש לאינסוף סדרות על עיירות אמריקאיות (משהו בסגנון של "בנות גילמור" וגם "שקרניות קטנות ויפות" ובטח עוד כמה). 



תיכון רוזווד

לקחו אותנו גם לאיזה מוזיאון של כל מיני סרטים שהם עשו, שם היו תלבושות, תצוגות של כל מיני תפאורות וגם קצת הארי פוטר. 


אחרי זה עברנו בסט של "המפץ הגדול", שאנחנו מאד אוהבים (משום מה מזדהים עם הדמויות) אבל לא הרשו לנו לצלם בפנים בכלל. 

"דמיינו בפנים סט של "המפץ הגדול

רק נגיד שיש שם רק סט אחד של מדרגות עם מעלית מקולקלת, וכמובן את הסטים בבית של הדמויות השונות. כפיצוי לזה שאין תמונות מהסט הנה תמונה של מורסי נוהגת בקרונית שהיא גנבה מההפקה שלהם. 


בזה הסתיים הסיור המודרך הממש ארוך אבל תכלס מעניין באולפנים. כמובן שיש בסוף חנות מזכרות ממותגת היטב עם בית הקפה של "חברים" ועוד כל מיני שטויות מגניבות. 


"ואז היינו בפרק של "חברים

למשל שולחן כזה שמורכב משני שולחנות, אחד קרוב ואחד רחוק, וכשמצלמים אותו מהזווית הנכונה זה נראה כאילו קרץ ענקי ומורסי קטנה (עוד יותר מהרגיל). 

קרץ עוד יותר גדול יותר ממורסי מהרגיל

דילגנו על רוב המזכרות האובר פרייסד, הצטלמנו עם הכל, ובסוף קנינו כמה שטויות בכל זאת. 


כמובן צריך תמונה עם השער

כשיצאנו מהסטודיו כבר התחיל להחשיך, ואנחנו התחלנו להרגיש איך הטיול שלנו הולך ונגמר. 


כמובן שבזה תמו התוכניות המוגדרות שהיו לנו, אז הסתכלנו מה עוד יש בסביבה והחלטנו ליסוע לחוף "סאנטה מוניקה" שהיה נשמע לנו מגניב. רק בדיעבד גילינו שזה מקום ממש מגניב שגם הוא מככב באינסוף סצנות שמתרחשות בלוס אנג'לס. בקיצור אחד החופים המוכרים. אז עמדנו בפקק ליסוע לשם, ועמדנו שעה בפקק עד שהגענו לשער של החניון. 


אחרי זה הצטרפנו להמון שיצא לחוף להנות מהערב הקריר של סוף הקיץ, מהאורות ופארק השעשועים הקטן שיש שם ישירות על המזח. חוץ מהחניון שעליו משלמים, הכניסה למזח פתוחה לציבור ואפשר ללכת ישירות מהחוף ולעלות למתחם של המסעדות והמתקנים. 

קרץ חייב להידחף לסלפי של כולם

עשינו שם סיבוב דיי גדול, ובסוף כשחזרנו לאוטו וכבר הצלחנו לצאת מהחניון, מורסי (שהייתה צריכה לנווט אבל הייתה שקועה בטלפון או משהו) לא עזרה לקרץ בכלל כשהוא לא הבין לאיזה כביש ליסוע, ומצאנו את עצמינו חוזרים שוב לתוך החניון המפוצץ של החוף. אחרי סיבוב של עוד עשרים דקות והסבר שאנחנו יוצאים בדיוק ולא צריכים לשלם שוב חניה, הצלחנו לעלות על הכביש הנכון למלון שלנו... 


במלון שתינו קצת יין וקולה ואכלנו פיצה שמצאנו בדרך באיזה סופר במתחם קניות שהיה פתוח עד מאוחר (קנינו את הפיצה האחרונה של "ליטל סיזארס" שהייתה להם בתנור). בקיצור היה יום כיפי ורומנטי ומלא סרטים. 



הספק לא רע בשביל יום שהתחיל בארוחת צהריים... 

*מעולה: הסט של "המפץ הגדול"
*מעפן: סיבוב שני בחניון של סאנטה מוניקה
*מפתיע: בתים של סדרות בהם הכל מזוייף וממוחזר




בפרק הבא, מורסי וקרץ אשכרה הולכים לים... 











No comments:

Post a Comment