ספטמבר 27: ללכת לים

הרגע הזה הגיע... אחרי כל הזמן ספייר שלקחנו, אחרי שבוע ומשהו שאנחנו הולכים לכל סטודיו אפשרי, לכל פארק שעשועים שיסכים להכניס אותנו, ועושים שנ"צים חסרי בושה בימים בהם יש לנו בילוי בערב (וגם בימים שלא), הגיעה השעה לומר שלום ללוס אנג'לס, ולקליפורניה באופן כללי. 

ביום האחרון שלנו באל-איי הלכנו לעשות את הדבר שניסינו לעשות כמה פעם בעיר וגם בדרך לעיר על כביש אחד אבל כל פעם היה קר מידי: ללכת לים ובאמת להיות בים. אז נכון שלא באמת נכנסנו למים (היה קר) אבל באמת נסענו לחוף וישבנו על החול והכל. 

אי אפשר לומר שעשינו את זה רק בגלל שלא היו לנו  תוכניות אחרות יותר דחופות, כי ללכת לים בשלב זה היה מבחינתינו התוכנית הדחופה ביותר. זה היה חלק מהלו"ז, שנדחה ונדחה עד שמזג האוויר ושאר האטרקציות יסתדרו. אבל בהחלט עשינו וי על ללכת לים. וזה היה בילוי רגוע ומהנה ומתאים מאד לסיום של טיול בקליפורניה לקראת סוף הקיץ (זה היה בימים האחרונים של ספטמבר כן?). 

מצאנו חניה בחניון בתשלום, וגם זה לא היה קל, ואז הלכנו לאורך סדרה כזאת שבכל כמה דקות יש כניסה לחוף בין המסעדות והחנויות. האזור הכללי נקראת חוף hermosa שהמשמעות שלו זה "יפהפיה" אז הלכנו לראות על מה מדובר. לא התאכזבנו... 

hermosa חוף

נכנסנו יותר קרוב לים והתמקמנו ליד מין גשר כזה שנכנס מעל המים. באמת שמזג האוויר היה מושלם, לא יותר מידי קר ורוח וגם לא חם בטירוף. אפילו מורסי בחולצה קצרה. 

כמובן שמייד ראינו שאנחנו נמצאים בחוף המקורי שבו צילמו את Baywatch (לא באמת, זתומרת, אולי כן אבל לא בדקנו את זה). 

משמר המפרץ זה כאן

טוב, סירה אחת של משמר המפרץ לא הופכת את זה לחוף של "משמר המפרץ" נכון? אז אחרי שהתמקמנו והתחלנו להביט סביב פתאום ראינו את הבחור הזה (ראינו... מורסי ראתה ואמרה לקרץ לצלם אותו). 

סקסי

איזה חתיך. ממש דוויד האסלהוף צעיר שנפל מתוך סדרה של הניינטיז ישר לחוף "הרמוסה". הוא עשה כמה סיבובים של פוזה, וידא שאף אחד לא טובע ושאף אחת לא פספסה את השרירים המסוקסים שלו... 

שרירים

איזה חתיך.... המממממ... קרץ באותה הזדמנות עשה פפארצ'י על כל החוף מאיפה שישבנו. כולל חבורת שחפים שמצאו את האוכל בתיק של מישהו שנכנס למים בנתיים. 

למישהו הלכה ארוחת הצהריים

בשלב כלשהו הרגשנו שאנחנו יושבים יותר מידי בשמש ושאין שום צל זמין בשום מקום. קרץ קצת דאג שמורסי בסוף תשרף או לפחות תתפוס צבע... 

מורסי אחרי שהשאירו אותה בשמש יותר מידי

אז הוא הקים שימשיה מאולתרת שבכלל לא גרמה לנו להראות כמו תיירים מנותקי מציאות שחיים בסרט אחר לחלוטין... 

לא מוזר בכלל

מורסי בתגובה הצהירה ש-"באנו מקנדה, מה אתם רוצים?!" והיא צודקת. אין שום דבר מוזר בשני תיירים שהולכים לחוף עם מטרייה שחורה ענקית של דורמנים מניו יורק שמחוברת עם חוט לחצובה ומחוזקת על ידי תיק כדי שלא תעוף ברוח. רגיל לגמרי ומקובל לחלוטין. 

מתפננים מתחת ל"שימשיה" שלנו

אז המשכנו לשבת מתחת לשמשיה המעולה שקרץ בנה ועשינו כמה סלפים עם הטלפון, כי קרץ לא רצה להחליף עדשה על החוף עם כל הרוח והחול וגם כי אחרי זה איך הוא יוכל לתפוס את החתיך של החוף חוזר לסיבוב שני?

למה יש לך את חפירה? מה זה משנה אתה חתיך

עוד כמה תמונות "אומנותיות" מהחוף. זה נראה שקרץ רק צילם בים אבל האמת היא שהמצלמה הייתה רוב הזמן בתיק והוא רק מידי פעם הוציא אותה ועשה סקירה של החוף. באמת שרוב הבוקר פשוט התפננו בים. 

השחף בוחן את החתיכים והחתיכות בחוף

כמובן שגם פילי בא איתנו כמו שהוא בא לכל מקום. על זה כמובן מורסי העירה: "אהה התיירים האלה לא מוזרים בכלל..." 

אחרי זה התחלנו להיות רעבים, אז הלכנו לעשות עוד כמה תמונות ליד המים (כי בלי תמונות זה לא נחשב שעשינו וי על זה). קרץ הלך עד הסוף בלגרום לנו להראות לא קשורים לכלום ושם את החצובה על החול ושם טיימר כדי שנוכל להצטלם ביחד. לפחות אם הוא סחב את החצובה שהיא תשמש למשהו מעבר ללעשות צל. אחרי כמה ריצות ונסיונות (שבהם לא היינו בטוחים אם המצלמה צילמה כבר או אם הספקנו להכנס לפוזיציה) יצאו כמה תמונות מוצלחות... 

(סוף סוף החצובה מצדיקה את עצמה (בשביל צילום

עשינו למורסי גם כמה תמונות לבד, כי היא חמודה ואז לא צריך חצובה. 

מורסי חמודה

עלינו חזרה לכניסה לחוף וחיפשנו שם מסעדה לא יקרה עם נוף לים לאכול צהריים ולנוח קצת מכל הרילאקסיישן שעשינו בבוקר. 

מסעדה לא יקרה עם נוף לים

בזמן שעמדנו בתור היה שם ילד מופרע עם סקייטרבורד וקסדה של דינוזאור (אולי זאת הייתה סתם קסדה) שההורים שלו לא הצליחו להשתלט עליו. חשבנו שהם צריכים לשאול אותו "?is this appropriate" אבל לא התערבנו. בסוף מצאו לנו מקום לשבת והזמנו אוכל (זה כמעט בטוח היה המבורגר). 

עומדת לקבל המבורגר

משם נסענו לאזור של שדה התעופה (שם היה המלון של הלילה האחרון, שזה סופר שימושי כשהטיסה שלך בבוקר מוקדם). החלטנו לסיים את היום (ואת הטיול בחוף המערבי) בקינוח במסעדת ה"צ'יז קייק פאקטורי" שנשמע כמו מקום של ג'אנק פוד לכל הדעות. זה גם המקום בו פני מ"המפץ הגדול" עובדת בסדרה. ואז כשהגענו לשם גילינו שזאת מסעדה איטלקית רצינית ופאנסית עם איש שמחנה לך את האוטו והכל (valet parking) מי שמע איזו מסעדת פאר. 

ראינו שאנשים באו לבושים יפה ואנחנו סתם באנו מהים. גם ראינו שיש שם מנות עיקריות ממש שוות ושצריך בפעם הבאה לבוא לשם רעבים לארוחה שלמה. אנחנו רק רצינו עוגת גבינה. אבל העוגות גבינה שלהם היו באמת מדהימות. לקחנו את הקלאסית עם התותים ואת המשודרגת עם המייפל. זה היה ממש יותר מידי בשבילינו. 

אחרי זה כבר התחיל להחשיך ורצינו עוד להספיק לארוז אז חזרנו למלון, ואחרי חיפוש של שעה הצלחנו אפילו למצוא את החדר שלנו (משום מה שמו אותו בקומה שנייה למרות לפי המספר היה אמור להיות קומה ראשונה). 

לפני שפרקנו את הכל עשינו עוד תמונה אחרונה עם הבויק המגניב שלנו ששירת אותנו כל כך טוב כל הטיול. מסיאטל, דרך ההרים של קנדה, הפארקים של ארה"ב, המדבר של לאס וגאס והנסיעות לאורך החוף של קליפורניה. היינו חייבים לעשות לו תמונה אחת למזכרת עם הגג הנפתח המגניב שלו... 

נהנים בפעם האחרונה מהגג שמש של הבואיק שלנו

כך נגמר הטיול בקליפורניה (מורסי ניסתה בכל זאת לשכנע את קרץ להשאר פה וזהו) ובעצם כל החלק של הטיול בצד המערבי של ארצות הברית וקנדה. היה מדהים, ועכשיו רק נותרו עוד כמה ימים בניו יורק סיטי ואז הבייתה. אבל אנחנו עוד נחזור... 

*מעולה: לנוח בחוף הים (עם החתיכים)

*מפתיע: חניה בvalet במסעדה

*מעפן: מסעדת חמישה כוכבים בשביל לאכול חתיכת עוגת גבינה

*מפחיד: מטוס שעבר לנו מעל הראש כשנסענו ליד שדה התעופה בדרך למלון

בפרק הבא: מורסי וקרץ ישנים במלון היוקרתי ביותר בצ'יינה טאון...