בבוקר התעוררנו בעיירת קודי, על שם Buffalo Bill Cody שהיה איזה חוכמולוג מערב פרוע מפורסם. מסתבר שכל העיירה הזאת הייתה בנושא המערב הפרוע, והחלטנו שאחרי שנסענו כל כך רחוק כדאי לנו להישאר פה כמה שעות לראות מה שיש לראות.
הבעייה הייתה שכבר הזמנו מקומות לרכיבה על סוסים בילוסטון ליום השלישי שלנו, בשעת צהריים כלשהי. מצד אחד, רצינו לחזור לפארק ולרכב על סוסים, מצד שני, רצינו ללכת לראות את עיירת המערב הפרוע המשוחזרת פה בעיר. החלטנו שאנחנו כנראה לעולם לא נחזור לקודי, ושעדיף שנתקשר ונדחה את הרכיבה לאחר הצהריים.
קרץ ניסה להתקשר לדחות, אבל לא הייתה קליטה בחברה הסלולרית שלנו. אז הוא הלך לקבלה לנסות לבקש שיתנו לו לעשות שיחת טלפון. אבל הפקיד היה לא מועיל ושלח אותו לחפש טלפון ציבורי (מה אכפת להם לתת לעשות שיחה?!). משם קרץ יצא למסע הרפתקאות בעיירת קודי עוד לפני שבכלל הספקנו לאכול ארוחת בוקר.
