Sunday, July 31, 2016

ספטמבר 15: סוף סוף מגיעים אל הגשר וחוצים אותו

אחרי נסיעה של כמה ימים במדבריות ובהרים של קליפורניה, הגיע הזמן להיכנס שוב לעיר הגדולה. הפארקים של הסיירה נבאדה נמצאים פחות מיום נסיעה מסאן פרנסיסקו. אז התארגנו ונסענו מערבה. 

תוך כמה שעות בודדות כבר התחלנו לראות סימנים של ציביליזציה. אבל בעיקר המון טורבינות רוח שקרץ אוהב לצלם. היו גם כמה וכמה עיירות וערים שצצו להן בדרך ככל שהתקדמנו לכיוון המפרץ. 

כמיטב המסורת שלנו, לא תכננו כלום לגבי סאן פרנסיסקו, וגם לא היה לנו שום מושג מתי נגיע ומתי נעזוב. זה כמובן בשביל שנוכל לאלתר ולשנות תוכניות לפי איך שבא לנו באותו הרגע אבל בעיקר בגלל ששנינו היינו עצלנים מידי לקרוא על זה עוד בארץ. 

אז אמרנו שנחליט כשנגיע. ואז בכניסה לעיר שילמנו את אגרת השימוש בגשר ומשם היינו צריכים להתחיל לחשוב מה בא לנו לעשות בעיר הזאת בכלל.... 


Saturday, July 9, 2016

ספטמבר 14: דיי כבר נמאס מכל הטבע הזה

עוד פעם פארק לאומי עם מלא טבע ונופים... כבר התחיל להיות לנו עד לכאן מכל הטבע המהמם המסריח שיש לאמריקאים האלה. כאילו הם לא צריכים אפילו לטוס ליבשת השכנה בשביל לראות ערימות של נופים וטבע פראי ובעלי חיים שכבר יוצאים לך מכל החורים. נכון, קינאנו בהם. וגם נמאס לנו כבר. בהתחשב שיוסמיטי היה הפארק השני הכי מפורסם אחרי ילוסטון (אולי גם גראנד קניון נכנס שם), אמרנו בסדר נלך לראות על מה מדובר הפעם. 

מה שעוד יותר מעצבן בכל הסיפור הזה הוא שהפארקים של החוף המערבי (כל אלו שעל הסיירה נבאדה כמו הסקויה למשל) הם כולם במרחק נסיעה לא גדול אחד מהשני, וגם לא רחוקים מהערים שעל החוף. יכולת להיות יום אחד בסאן פרנסיסקו, יום אחרי זה ביוסמיטי, ויום אחד אחרי זה בסקויה וכבר לחזור הבייתה. מעניין אם הם מעריכים את כל זה... אנחנו בכל מקרה עשינו בדיוק כזה סיבוב עם הבואיק שלנו, רק בסדר הפוך. היום היה היום של יוסמיטי. לא החלטנו אם נישאר פה בפארק כמה ימים כמו בילוסטון או שכבר מיצינו ונמשיך הלאה לחלק העירוני של הטיול.