Saturday, December 31, 2016

ספטמבר 24: כוכבים בהוליווד

אז כמו שכבר הבנתם מיום הבטלה הבלתי מוסבר שהיה לנו בפעם הקודמת, הגענו ללוס אנג'לס עם מלא זמן ספייר ולא ידענו מה לעשות איתו כבר. היו לנו כרטיסים וימים ללכת לכל הפארקים, כבר ביקרנו גם ביונברסל וגם בדיסני בתחילת השבוע, ועכשיו הלכנו לעשות מה שבא לנו בעיר. 

מצד אחד, רצינו לנוח ולא לצאת לטרק או לאיזה בילוי מתיש כמו עוד פארק שעשועים, מצד שני רצינו גם לעשות וי על אטרקציות הוליווד שחייבים ללכת לראות אם מבקרים באל-איי. 

אז התחלנו בשדרת הכוכבים של הוליווד, איפה שכל הסלבס הנחשבים ביותר מקבלים כוכב עם השם שלהם במדרכה האינסופית הזאת. יש גם מדריכים באינטרנט שמוצאים לך איפה הכוכב האהוב עלייך אבל חשבנו שזה יהיה יותר כיף למצוא לבד את הסלבס שלנו. 

מצאנו חניון בתשלום בסביבה של שדרת הוליווד והתחלנו ללכת בעקבות הכוכבים. סלבס אמיתיים בלייב לא ראינו שם, אבל בערב ראינו כוכבים בכמויות. עוד על זה בהמשך. 


Friday, December 23, 2016

ספטמבר 23: יום רגוע באל איי

אז קמנו בבוקר רגועים, אחרי שהספקנו הכל בפארק של דיסנילנד, והיינו חופשיים ומאושרים ויכולים סוף סוף ללכת לבלות קצת ברגוע בלוס אנג'לס. אחרי ההתרגשות של אתמול ושלשום בפארק יוניברסל, זה היה ממש זמן טוב לקצת רוגע. 

החלטנו לנצל את הבוקר כשאנחנו עדיין בקרבת הפארק ללכת לעשות קצת שופינג בחנויות דיסני שמחוץ לפארק. זה לא שהיה חסר לנו שופינג (אחרי כמויות הכסף שכבר הוצאנו בפארק עצמו על מזכרות ומרצ'נדייס) אבל תמיד כיף ללכת לראות איזה שטויות הם המציאו. 

אחרי זה חשבנו לחזור לעיר ולראות מה יש בדאון טאון ואולי ללכת לאיזה חוף. אז מורסי חיפשה בגוגל מאפס משהו שנשמע לה מגניב ולשם הלכנו. בקיצור יום בלי יותר מידי התרגשויות...

בתכלס לא ברור לנו עדיין איך מילאנו את כל היום הזה בכלום ועדיין לא הצלחנו להגיע למלון לפני החושך...





Saturday, December 17, 2016

ספטמבר 22: המקום הכי מאושר בעולם

אוקיי, אז הייתה קצת התרגשות בבוקר. לא כאילו שאנחנו ילדים בני 12 שלוקחים אותם לדיסנילנד, אבל גם לא רחוק מזה. כמובן שיצאנו מוקדם בבוקר והתייצבנו בכניסה בזמן לפתיחה של הפארק. גם לא מזיק שמורסי מצאה לנו מלון במרחק הליכה (ואפילו במחיר סביר) ליד הפארק. הדבר הגאוני הוא שלקחנו יומיים במלון הזה כדי שנוכל לחזור לישון שם אחרי היום המתיש בעולם - ואם נרצה ברגע האחרון להישאר לעוד יום אז גם את זה נוכל. 

מבחינת קרץ הטיול היה יכול להתחיל ולהגמר בפארק ילוסטון ואולי גם בפארקים של קנדה או יוסמטי וסקויה. מבחינת מורסי הפארק הנוכחי (ואולי יוניברסל של אתמול) היו השיא של הטיול ושל כל הזמנים. אפשר לכתוב עד מחר על המרצ'נדייס, על הניצול של הורים של ילדות קטנות ומושפעות, על האקטואליות של נסיכות דיסני בעולם המודרני והפמיניסטי. אבל זה לא יעזור. מורסי היא ילדת דיסני וזה לא ישתנה לעולם. אז לקחנו את הילדה לדיסנילנד. 

חוץ מזה, קרץ הידוע לשמצה לקח את הזמן וצילם ובחן ועצר לקרוא שלטים בכל מיני מקומות ברחבי ארה"ב וקנדה, במיוחד את ההודוס בקניון ברייס... עכשיו הגיעה השעה להתנקם בו על כל הייבושים והשיגועים והנסיעות המפחידות בלילה. כי דיסנילנד מלאה בריידים ורכבות הרים ומכשירי עינויים. ומורסי לא התכוונה לעלות עליהם לבד!