ביום שני התחלנו בחגיגה של לוס אנג'לס, עם ביקור ביוניברסל סטודיוס - הפעם לא רק חנינו שם - ונכנסנו לפארק עצמו.
כל אחד יש לו את הפארקים שהוא אוהב. קרץ לדוגמא היה בקטע של פארקים לאומיים כמו ילוסטון ויוסמיטי, ומבחינתו להישאר באוהל ביער למשך חודשיים. ובואו לא נשכח את הקטע של קרץ לצלם כל ציפור, עץ, גייזר או הודוס שהוא ראה בדרך מעשרים זוויות לפחות.
מורסי הייתה יותר בקטע של פארקי שעשועים, למשל פארק יוניברסל. יש מרצ'נדייס, דמויות מצוירות, וכמובן רכבות הרים מכל מיני סוגים. מורסי מתה על זה. וקרץ, בואו נגיד שהוא לא ממש נהנה מרכבות הרים. לא שהוא פוחד, אבל אם האופציה שלו היא להישאר על הקרקע עם שתי הרגליים או לעלות על מכשיר עינויים מעופף שגורם לכל האיברים הפנימיים שלך לצוף בדרכים לא טבעיות אז הוא מעדיף את האופציה הראשונה. אבל עוד על זה בהמשך.
בנתיים זה היה בוקר יחסית קליל ולא יותר מידי עמוס (יום שני, ספטמבר אז חופשת הקיץ כבר נגמרה). נכנסנו שוב ליוניברסל סיטי ולתוך הפארק עצמו.
